|
ילידת 1970 מחיפה.
אולי זה היה הוילון. כן, זו חייבת להיות אשמת הוילון. בהיתי בו
כל ערב כששכבתי במיטה. לא היתה ברירה, הוא ניצב לו שם בדיוק
ממולי. וברגע שעצמתי את העיניים, הצורות הפכו לפילים אדומים.
שורות שורות של פילים אדומים, זזים באיטיות בזה אחר זה, במין
שרשרת אינסופית.
|
שואפים לאינסוף.
עוד בדקתי, ניסיתי,
טעיתי, תמהתי,
עייפתי
|
אל תגיד לי לא לשחרר את הציפור !
.
|
שיר אמיתי, אישי, אך כזה שכל אחד ימצא בו גם את עצמו...
|
האוחז בשובל יודע
כי לעולם לא ישווה
|
|
|
זו לא אותה במה
רק בשינוי
תפאורה
זה באמת
פלטפורמה
חדשה |
|
