|
יליד 1983. חייל משוחרר וסטודנט בקרוב. כותב לעיתים
רחוקות וללא כל יומרות.
כרוח סערה
אתה חש לצידי,
חבר ללא סררה
אשר רוצה בטובתי
|
במעלה המדרגות
לא תביטי לאחור.
תציצי רק לרגע קט
לא, לא שכחת דבר...
|
סערה של תופת מתרחקת
אך לעד אתכם קוטלת
ואת עולכם נשאתי בה
כי נפשותיכם שלחוני לה.
|
עוד יום עובר, ועוד שנה חולפת,
המאבק הינו מתמיד, אך המשימה אינה נשלמת.
|
הגם כי איבדנו כל תקווה,
הקל נא על ייסורי החלשים.
|
ופתאום ללא כל הקדמה לפתע
היא נסוגה.
שומטת את החוף תחת רגליי ולא
הספקתי להגיד דבר
|
|
|
גם האיש שמאשר
את הסלוגנים
מפליץ.
מחדד הלשון
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים:
האיש שמאשר את
הסלוגנים הוא
כלל לא אני. אני
זה זה. אני גם
לא מפליץ. אני
מעכל בשקט ואז
מתפנה. חוץ
מאינטגריטי יש
לי גם מטאבוליזם
מצויין. |
|
