נשלחתי למשימה. לברר פרטים על נערה בת 16.
יצאתי לזירת הפשע והתחלתי בחקירתי...
זה היה יום גשום ואפרורי.
היא נסעה על הסקייט שלה, ושמעה דרך האמ.פי. 3 גרין
דיי בווליום גבוה.
"דונט וואנאבי אנ אמריקן אידיוט...וואן ניישן
קונטרול ביי..."
בקיצור, היא הייתה מוקפת בסקייטרים, בייקרים
ובליידרים.
חלקם קראו לה פריקית, אבל אלא שהכירו אותה, ידעו
שהיא סקייטרית שאוהבת לשמוע פאנק רוק (הכולל את גרין
דיי, הובסקטנק, יילו כארד, סימפל פלאן, ובלינק 182),
ועוד להקות טובות כמו הביטלס, הפינק פלויד,
סילברצ'ייר, אבריל לאבין, סאם 41, ולינקין פארק.
אמנם היא עשתה רושם של סקייטרית מאגניבה, אבל אחרי
שיחה קצרה היא התגלתה כילדת פרחים לא קטנה שדוגלת
בשיטות החיים:
"sex, drugs and rock 'n' roll" (בעיקר רוקנרול).
"peace and love"
ומוטו חייה הוא:
"music is everything and love is forever"
מרשים, חשבתי.
למרות שהיא אוהבת את הסקייטבורדינג, היא רוצה להיות
זמרת- גיטריסטית (חשמלית) בלהקת פאנק-רוק מצליחה
המורכבת מבנים בלבד.
מוזרה....
לאחר שיחה נוספת, גיליתי סודות נוספים:
היא יודעת לדקלם בע"פ את ביוגרפיית הביטלס.
מרתק....
היא אוהבת לכתוב שירים, לשמוע המווון מוזיקה, לדבר
עם חברות וחברים, ולעשות ג'קאסס.
היא אוהבת סרטי אימה, (ציטוט מפי המקור):"שונאת
מוזיקת פופ וישראלית, מדרחית ודיכאון בדם".אוהבת
לצחוק (אתם חייבים לראות את החיוך....מלטינג),
רוצה לעשות תואר בפסיכולוגיה, מאוהבת במגמת הקולנוע
שבה היא לומדת, אוהבת לכתוב שירים ותסריטים, הסדרה
הכי אהובה עליה היא "מופע שנות ה-70", והסרט "הכי
שווה בעולם" לפי דעתה הוא "אשוקה".
אני אישית,התחלתי להוריד מהקאזה.
כן, כן- היא שכנעה אותי.... מוכה וחבול
לסיכום- מסתבר שמאחורי המראה המאגניב, מסתתר לו אי
שם כישרון חבוי, ונערה ביישנית עם חוש הומור.
בזאת הסתיימה חקירתי המעמיקה.
נתתי לה את מספר הטלפון האישי שלי (הפעם-מרצוני),
וקבענו דייט ליום שישי בערב.
שלכם(לא.בעצם
לא),
הולמס. שרלוק
הולמס.
