|
בוטש לנדאו נולד ב1985 ומאז מעביר את זמנו להרהר
במשמעות השנה.
בזמן אחר הוא כותב ולומד קולנוע. ואיך אפשר לשלב בין
השניים? קוראים לזה תסריטאות. הוא עדין רק מתחיל,
המחמאות הקטנות באות מחברים בעיקר ובוטש מחכה לפריצה
הגדולה שלו.
הבעיה הכי גדולה שלו היא שהוא עצלן לבלות הרבה זמן
באתר "הבמה". העומס בלימודים עושה את שלו אבל בוטש
מבטיח לכולם שהוא ימשיך לכתוב, כי הדבר היחיד שלשמו
הוא כותב הוא הנאת הקוראים...
- ואני מבקש ממך המורה... הרצל, כבודו במקומו מונח. אבל מה
אכפת לו מה נגיד על ציונות אם הוא
לא יכול להגיב לדברים שלנו?
- לכן אנחנו לא מדברים על הציונות לוי אלא על הרצל!
- אז פתאום הציונות לא חשובה המורה?
- לא לוי, בסדר? הציונות נכשלה, בסדר לוי?
|
תדמיינו את הסיטואציה שמתרחשת, תתמסרו לדיאלוגים, ותהנו...
מה אפשר לקנות במתנה לבעל בוגד?
|
אין דרך חזרה: שרון תחזור לסלון, במקרה הטוב לבושה במשהו נוח,
ובמקרה הרע זה יכול היה להסתיים בסטוץ, שבמקרה הטוב הסקס בו
היה יכול להיות מצוין. אבל לא צריכה להיות דרך חזרה
|
- הפועל או מכבי? - שאל רוני את אביו
- לא משנה, תבחר - ענה האב וליטף את ראשו של החמוד הקטן.
- אימא! מה לבחור? - צעק
האם ניגשה לשניהם. הסתכלה בחשד על רביב, בעלה לשעבר, ואז פנתה
לרוני
- מה הצבע האהוב עליך?
- שחור - ענה הקטן
- צהוב
|
- החיים לא משהו. אשתי ואני רבים כל הזמן. והסקס, אל תשאל... -
ביקש הצב וידע למה
- איטי מדי? - שאל הארנב מתוך סקרנות אישית
- מהיר מדי ידידי. עם מוח של ארנב אתה פועל בזריזות. אשתי
גומרת מהר יותר מהכושר של כדורגלן ישראלי - שוב התוודה הצב
- ניסית
|
יוני שוב השתין בכיור. לילד הזה אין שום גבולות. בשבוע שעבר
למשל, כשסבתא ביקרה אצלנו, היא נתנה לנו לטעום עוגיות שהיא
אפתה בעצמה. יוני הקיא את העוגייה החוצה אל מול עיניה של סבתא.
אני אמנם גם לא אהבתי את העוגיות שלה, אבל אני לפחות הקאתי הכל
לתוך האסלה, וגם הו
|
מה אם קולנוע הייתה אשה? והמילה "קאט" הייתה מסמלת סימן פיסוק
נקודה...
זהו מכתב אהבה כנה ממני לקולנוע.
|
תדמיינו את הסיטואציה שמתרחשת, תתמסרו לדיאלוגים, ותהנו...
מה באמת גורם לאנשים לדבר על תפוחים כחולים בלילות?
|
- אז מה יהיה? - הוא שאל.
- אני בטוחה שיהיה בסדר - היא עודדה.
- במה את עוד בטוחה? - הוא התעניין.
- שהחור באוזון באמת גדול. - היא שלפה.
- ובעניינים יותר אישיים? - הוא כיוון.
|
|
|
החיים זה כמו
חיים, רק צריך
להוסיף "ה"
בהתחלה...
- שולה דץ -
אשתו של בעלה. |
|
