|
את מושלמת אימא,
לחשתי מכושף,
שנים שחלמתי לגעת בחזה שלך.
לחשתי וליטפתי, חולף ומגשש, חופן וסוקר, תר ומודד, טועם ושב
מחדש, כמהתחלה, שוב מתייר וסוקר, מהדק ומועך ומשחרר ונידהם
מהרטט, מהמלאות הובהקת כל כך, ואימא הוסיפה,
שדיים.
המילה היא שדיים, ידעתי תמיד ש
|
אבל...
כשזה סקס,
מצטער, אבל לא.
וניתקתי את הצ'אט.
בו ברגע התחלתי להצליף בעצמי.
'... אין לך דעות קדומות הא? רק חסר שאמרת אחדים מידידי
הטובים ביותר הם... לא? ...'
|
ישבן נאה , או קיי, לכאורה אין כמותו ליופי והדר בהתגבהותו
בתנוחת הפריון האלילת - הלא היא הדוגי רבת העוצמה, , כך במבט
מאחור טרם אתה "עולה."
ישבן שכזה היה ותיחומו העליון משורטט במותניים צרים - המבט
"מלמעלה" כשאתה כבר ברכיבה השכיח זה מזמן את המבט "מאחור."
|
כמו דממה, וגעש הים.
זעמו מי הלגונה, את אסנת...! הביאוה!
געשו וגאו למישפך המיפתח, התלכדו, נפרדו ושקטו, עת ניגר ונשטף
לקירבם קורבן דוק שיכבת זרע צפופה וסמיכה.
|
"מה מצחיק, כן, שתחבק, והפעם לא תפחד להיצמד כמו ילד מבוהל."
לא הייתי בטוח האם שמעתי נכון.
"מה? הרגשת שאני מפחד? להצמד שמתחבקים?"
אימא השתהתה והיה לי ברור שהיא מחייכת חיוך קטן.
"לא. לא הרגשתי בכלל. אי אפשר להרגיש. מ מ ש א י א פ ש ר!"
|
"... אימא והילה הביטו זו בזו.
עכשיו ברור לי ששתיהן ידעו. הדמיון הזה! נכון, עשרים וחמש שנות
הבדל. שנות דור, אבל למעט עגילות רכה יותר באיברי המבוגרת, היו
השתיים נשים חטובות בדמיון! דומות בנשיותן, ובמילים הנכונות,
במודעותן לנשיותן! ..."
|
בחלק הלגונה שמול הפתח היו מעט גלים, וגל רך הדף אותה מעט
אחורה, מעט, והרבה מאוד, הדף אותה אלי, ובלי לחשוב הידיים
חיבקו אותה, במותניים, היא התייצבה, והזיקפה העצומה שלי התחככה
בה ואמא הרימה את הידיים למעלה ולאחור לשיער ולראש שלי ונסמכה
אלי לגמרי, מתהדקת אלי
|
"... בגיל 26 גילי התגרש. כבר כשהיו במשבר הנישואים זיינתי את
נגה אשתו. ואז היא פתאום אומרת, אתה מזיין כמו חיה... חזק...
היה לך ממי לקבל את זה בתורשה."
"מההההה?"
היא התפתלה תחתי , הניעה אגן בתנועות מישגל מיומנות. "בדיוק!
בתורשה. מאמא שלך!"
|
"עכשיו אתה תרצה לראות את הרכישה שלך, לא יוני? כבר למדת את
הטריק הגברי, איך קונים אותנו? לקנות לאמא חזייה שהיא "תראה"
לך אחר כך? תגיד את זה. לפחות תגיד את זה בלי להסתתר."
"כן אמא. ולא ת'חזיה... " התרגשתי והלשון כמעט נדבקה לי.
"את השדיים."
|
מעולם לא נחשפנו כך ואיה הסירה את החזייה בלי להסס וחזרה למים
בשדיים חשופים. אני ניפניתי לחוף לפתח האוהל ובהיתי בה שוחה
משוחררת חצי ערומה.
להיכן שוטט דמיוני סביר שכבר מובן לך הקורא. דמיון מרחף, משוטט
משולח.
נישא ונושף כרוח מיללת ללא רחמים בחדות התאור כיד
|
עת הוטל והופל אפיריון על צידו הסתער לעברו ההמון הנזעם.
חומס למלכתו וגבירתו הנחבית לתופסה ולאונסה במשגל בהמה.
עוד סריס אחרון מנסה לגונן, ומוחו נופץ באלה כבדה.
עכשיו היא לבד...
...
...עת המלכה מתרוממת ועומדת.
כמעט מתמוטטת.
שדיה אדומים.
|
תתפלא. אני יודעת על אחת שתתחפש לשימפנזה דרווניסטית. האימא של
חוה!
חייכה הילה והדפה אותי משדיה הנכספים, מכסה על מיכמניה באריג
הצמר הרך.
כולם במסכות, הנשים חייבות להיות ידועות, או.. או שתיתוודענה
מאז המסיבה ולהיסטוריה אחריה.
עוד לא היתה כמותה בקמפוסים.
|
"עמד לך קודם חזק."
אומר הגבר בטקסט וכמה שטקסט בצ'אט הוא לעולם אילם מאינטונציה
היה במשפט רוך. קשיבות.
"כן,"
אני אומר,
"כי לרגע לא חשבתי על שני גברים הומואים."
"כלומר דמיינת אישה? אמרתי לך שאשתי לא בעניין."
"אה... לא אשתך, מישהי אחרת תסתכל רגע..."
|
חשבתי שזה עבר לי.
בום!
אמא במבט מופתע אחרי מקלחת בחלוק רך ופאקקק... החיטוב הזה,
פאקקקק!
היא בת ארבעים ושמונה והשדיים עוד עומדים! וגדולים, מלאים,
כבדים ומתנדנדים! הפיטמות ברורות תחת הבד.
אני מתקרב לחבק אותה והיא מתרחקת.
"אני לא לבושה
|
" ב 1954 אמא הייתה בת 28 בצוות מורות ומטפלות בכפר נוער.
בלילה שלפני פיזור הקבוצה הייתה בחוף מאין מסיבת סיום. ארבעה
נשארו ערים . שני בני 17, אחד 18 והיא."
|
ישבו נשים וגברים בדחיסות היא אמרה,
כך ישבו הם ישוב בלילה גשום בפיק אפפ באר.
היו שצלחו, העלו בשללם רמז סימן לשיגול, מספר סלולרי דהוי?
לא מיידי, אולי רק מחר,
ורובם הזדיינו באשליות בעיקר,
כיצד יזיינו ממצודם צללית מלקוח קר,
עצם מושלכת ללילה ניגמר,
|
הכל התחיל בעקרבון שחור קטן, אמרתי לגבר בצ`אט.
אני הייתי בכינוי "אימי עלתה מולי בצאט" והוא גבר בן 27 הגיב
מיידית:
`מההה? ספררררררררררר!`
`מהתחלה?`
`ממאז שהייתי ילד וכבר הייתי חם ממנה נורא?`
`מהתחלה.`
הוא ענה.
סיפרתי
|
"כן. נראה לי בהיתכנות גבוהה. תזדייני עם השכן את זיון חייך,
הוא נגיש, הוא צעיר, לא כמוני רחוק ומבוגר מאביך ואחרי כן,
החרטות, יסורי המצפון, ההבנה כמה `נישואיך שבריריים`פתאום וכל
החרטבונות האלה שכבר ראיתי עשרות פעמים. כלומר זה אקדח טעון.
ממש רולטה רוסית לד
|
נעה לא היססה.
ידה נעה במיומנות לערוותה של כלתה ואשתי נתפשקה במתואם.
את לא תחליף, את קרש ההצלה. והוא צורח, צורח אלי, וכך גם לך,
צורח אימא, אני מת לזיין אותך!
|
בהתכנסות איבריו,
בהתנתקות גורפת מאוירה, תאורה, חישפון ומחשוף קימור מלוהט,
נע ונד,
בהפשטה,
הוא מתמצת לנקודה סינגולארית.
אחת,
קצב.
נקודה.
|
ואת כמו מאז ועולם לך המילה כך,
חתמת את הלילה במשופע במילה בת ארבע אותיות.
|
לכשתתבקעי ואזרום לריחמך,
הנפתח,
הנפער,
גשם יירד.
|
אכלי לשובע וללא שביעה,
בבולמוס כפייתי,
כך עם השיער, הציפורניים,
הבגדים.
|
מעגל סגור להטררת החרדה, הבולקה המבולקה,
התהום,
וחושך על פני המים,
הזעקה.
|
איש קטן שלא יכול
רואה,
קורא, חותך,
בוהה.
|
הלכנו כבר רחוק,
ולא הלכנו כלום.
הפלגנו במילים פורחות כקצף של גלים,
מילים, מילים, מילים, גלים ללא נמל.
לאט אישה, לאט לאט.
הלכנו כבר רחוק,
ולא הלכנו כלום.
|
ואני לעת בלותי,
שוב כמו אהבל בן שש עשרה, מרגיש שהעזתי לחזר!
סואו פאקינג בי איט!
ואני לא.
|
אחרי לחדלונך את שבה לתחיה בדמיוני,
לוטת צעיף שקוף כאלילת פיתוי בתגליפי שנהב,
גם הוא כלא היה הנה הושל, ואת טופפת באדנות בעירומך,
אל לב המאפליה לתשוקותי
הן אסורה את, אסורה עלי.
|
כי אני את שלי הן אמרתי
ואת את שלך הן שתקת.
ואני את שלי לא דיברתי,
ואת את שלך לא צעקת.
|
הכוס, הכוס, הכוס שלך,
מקודש מקודש מקודש,
מקודש מכל טקס, מקודש מכל פולחן
|
שמשות בוקעות מאובך נתערבו בחול משחיר
צל חומן ניגר ניבלם ולא הותיר
|
היתה זו נשיותך האימהית שאינך יכולה לה
מאצילה על זכרותו האלימה,
והוא עומד.
ניכנע.
|
היא הייתה יפיפיה בהריון.
היא ילדה ביוני.
אחרי חודשיים, היא הייתה בים.
היא אמרה לי אחרי זה שזה משהו כמו לחגוג את החזרה לגיזרה.
השאירה את התינוק אצל אמא
|
אהבה? אידיוט אחד, בן חמישים וארבע שאישה צעירה במיקריות בלבד
הצטלבה בך, ומהר מהר תמשיך הלאה, לאין סוף הדרכים הנפתחות
לעברה,
כשאתה...
אני,
כבר במגוז דרך אחת ויחידה הניסגרת אל סופה,
|
אני לא יודעת.
אני כן יודעת.
הוא מעמיד אותי מול התהום של עצמי, אולי לראשונה בחיי, וזו
תהום נפש עמוקה עמוקה עמוקה, וככה כמו מובן מאיליו אני צוללת
לתהום הזו, ולהפתעתי, היא צלולה צלולה, ואף ללא חבל ביטחון,
ועולה אחרי זמן כבר מעבר מעבר לפקיעת הריאות במעמקים,
|
כן אהובה. המסע למעמקי המציאות של שנינו לתוכה הוא שם המסע.
המסע מפיסגה לעוד פיסגה, לעוד ועוד פסגות בהר שלא נגמר, במקדמי
חיכוך מוגברים, בשיפועים שמיתעצמים, ושל שנינו שם יחד, מסוגלים
לעשות זאת בתנאי אחד ברור ויחידי, כשנסמכים אחת על השני.
נסמכים כשחבל הבטחו
|
ונהפוך הוא,
לו את ואני היינו בקשר הקבוע, היה עכשיו גבר אחר מנסה להזריע
אותך, (ובטח מצליח!) ואני הייתי מפזר זרעים ככל יכולתי בכל כוס
נפער אפשרי.
|
ככה? זה מה שאני רק רגליים נפתחות וניסגרות בשבילך?
פרוזדור ההזרעה שלך?
או תחת שמורם כלפיך?
שהרי הביטוי הוא רק ביטוי.
אז אמרתי. אז הכלבים נבחו, והשיירה עוברת.
|
הכנסתי והוצאתי את כולו!
כולו!
זה עמוק עמוק לגרון, מעולם לא הכנסתי עמוק כל כך, והייחום
מדכא את הדחף להקיא,
אני מאונן לעצמי וגם בגילי עומד ליייי אלוהים אניה! אני מאוהב
בעצמי שעומד לי ככה! הגבר מאונן לי גם, בתנוחה קשה להגעה אלי
ומאונן ומדבר,
"אתה טוב..
|
"ציצים? אתה רוצה להתחרמן ממני, מאימא? ולדבר כמו תינוק? ציצי
זו מילה ילדותית, ת'גיד חזה, שדיים, חמוקיים, עופרים,
בובונים, אפילו כמו צ'חצ'חים שאומרים בזזים, אלה המילים של
מבוגר. אני צוחקת, אל תעלב. החזה שלי מגרה אותך?"
|
אבא מביט כשאני מניקה.
אוהבת את התחושה.
אני מניקה את לידור והוא מביט בנו, בביתו והנכד הראשון וממש
מוקסם
|
כן י. באג תשתין עלי!
גם אם זו רק מטאפורה!
רק ככה אני מסוגלת להבין שאני כזו. ואז להמשיך להציג את מה
שאני לא.
|
בשיש היינו הילה ואני 'אצל ההורים'.
אנחנו משפחה רגילה לגמרי, טוב לפחות כלפי חוץ, ואילו ליה ידעתם
מה מתרחש ביני לאימא, הייתם גם אתם משוכנעים, וכמו רבים,
מסתכלים עלינו בחיבה, וגם בקינאה.
אבא.
בפרשיות גילוי עריות אימא ובן, אבא הוא הדמות 'הבעיתית'. ....
|
ארועי יולי אוגוסט 2006 לא היו אלא מסע פלצות הזוי להשקטת
האספסוף הישראלי המוסת ולספק לו את ליטרת הדם.
|
אני פולני, שהמילה כוס היא אצלי עוד עם עכבות.
פאאקקקקקקקקקקקקקקק.
לכוסססססססססססססססססס
לכוסססססססססססססססססס
תכניססססססיייייי!
|
באופן העוברי, הראשוני של לדעת שזהו קשר מיוחד,
אז אם ככה גם הגברת הבזוייה הזו, אהבה תדפוק בדלת ותיקח את
המעשר וליטרת הבשר, אם לא כל הקופה כהרגלה.
|
האמנם?
אכן אכן. הן מגרות בטרוף,
שתסייענה, ותתמוכנה, ותשתתפנה עימי בשיטוטי הרדופים והבלתי
מושגים לאותה אחת חטובת גו
|
אוננתי עם גבר במצלמה.
(גם היום אגב...)
פתאום ראיתי, ניתפס לי, ניתפסה לי תבנית היד שלו. אציל היד,
עבה מאוד, וכף היד, על הזין. יד כבירה.
כגבר אני יודע מה יד כזו יכולה לעשות.
לישבור ולמעוך מפרקת כמו גיבעול קש.
לחנוק כמו צוואר של אפרוח.
|
|
|
במנהטן
שבניו יורק
כשקר - באמת קר
וכשחם - באמת חם |
|
