[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות השירה החדשות
עצב
רקון חלף ביעף על פני משטח המתים של ברומפטון
ולא שינה דבר.
המצבות הנוטות המשיכו בדרכן מטה
ועל פני האחרות דבק הטחב

אינטרוספקטיבי
כשנערם השלג
עד גובה פני העץ
עד רום צמרת
לא ידעת

זכרונות
מה נותר מפרי זה?
מה נותר מלימון זה?
רק סלסול קליפה דקה, ריקה

בלדה
במנזר הנזירות היחפות
שורר כבר החורף הקר.
נדבקת כף הרגל לארץ
כהידבק האצבע לקרח.

אינטרוספקטיבי
אני מסתכלת במראה שממול
מקווה למצוא "דבר מה נוסף"
אני רואה את עיניי
הן רואות אותי

מקום
חולפים הקרונות כברק
חולפים בשדה שלג ענק
אפורים עגומים
מאיינים בדרכם כל עמוד, כל עץ

אמונה
בדרך היורדת מטה
בדרך היורדת אל העמק
עומדים עצים רמים
ידיהם שמוטות מטה

בדידות
בעיצומה של המסיבה
אני מרימה כוסית
ואף צמרת-יד אינה מתנשאת לצידי
לחגוג עימדי.

אהבה
עם הדם המזמר בי אני שר:
לאורה לאורה
אהובתי ולא בגשם
אהבת אין תיכלה.

טבע
אני בשפת הים
מתהלכת לרוח הים
לא! דואה, קלה, שקטה
לא ציפור! בלון!

הרהור
לא עוד נהרו אל חיקה
לא רקדו לצלילי חלילה
העדיפו להיסחף בנהר אחר
טבלו

פוסטמודרניזם
אנו עלינו לשמש
בגופינו עלינו.
עצומות היו עינינו מעוצם המאמץ והחום
וברקים שטפום-

אינטרוספקטיבי
גם אם לא היה מסב ראשו לאחור
גם אם לא היה מפנה מבטו הסקרן-הספקן
לא הייתה עולה במעלות החיים
לא הייתה חוזרת מעולם המתים.

כעס
זה קורה לגדולים מאתנו
זה קורה לחזקים מאתנו
הם מתמלאים זעם
הם מתפרצים בזעם

טבע
לפני שנתעגלה החמה במרום
והשבת שרה מלוא ריאותיה
נמלאתי בחסר בלתי מסתבר
באומללות עלומה, עגומה ללא פשר.

הרהור
איכה זה תרצה כי יעברו ימיך?
איכה זה תרצה כי יעבור הזמן?
יעבור מהר
יעבור כצל

בדידות
יושב בדד
מציץ בשתי עיני שועל לרחוב
לרחוב הריק.

טבע
אני חיה זריזה בכלוב
כשאני מושיטה את ידי
הילדים צוחקים
ואני שמחה.

עצב
אני מצניפה זנבי אל-על
ומכה בו באוויר.
אני רוצה להניס זבובים ומזיקים
ולהבריח כל שונא ומשטין.

הרהור
אנחנו נדע כשיבוא
נרגיש כשיתקרב
נשמע כשיתגנב
נריח את פעמי צעדיו

תחושתי
כיצד נוצרנו יחד
נוצרנו בצרור אחד
צרור החיים-
אל מול פני הצרה החזקה.

הרהור
כשנחטבה העצם
עצם הזיקנה
כשנחטבה העצם
ונפלה-

מצב
דפים על דפים יעברו על פנינו
דפים עם מידע חלפו זה מכבר.
אך הצופן נותר חתום ומסוגר.

אמונה
אני מאמינה.
אני מאמינה באמונה שלמה
כי בוא יבוא.
ואף על פי שיתמהמה

הרהור
מצטמרר לכדור
מצית מהירות
מתגלגל במורד
מקפץ מעלה מטה.

ארוטי
הישמר לנפשך
פן תדרוך על במת הארץ-
על חמוקיה
על ביתרוניה

הרהור
ניצב לו השיר בפני כיסא כבודך
עוקב בחרדה אחר כוונותיך
מביט עמוק אל תוך עיניך.
רועד, נידף

הרהור
היו הדררות מצטווחות ככרוכיה
צווחות זו על זו
צורחות זו על זו
בלי הרף, בלי הפוגה.

הרהור
צריף עשוי מעץ יער
או בית קטן קומה
בנוי מאבן, מלבנה.

ארספואטיקה
הלילה הוא הרע בזמנים
הוא מעלה את כל עולבי
הוא מעלה את כל נעלבי
הוא מוליד מהארץ המתה

מצב
נשלחה המילה בתוך קוף המחט.
התיישרה, התכווצה
ורק אז נחלצה
צחה וברה

אינטרוספקטיבי
ועכשיו שאינו עוד ברשותי
והוא עומד ברשות עצמו
והוא עומד ברשות הרבים
ואינו זקוק עוד לרשותי

אינטרוספקטיבי
הייתי
הר שאליו עולה נהר
הייתי

טבע
השקיפה האם מבעד חלונה
ראתה את בניה בביתו של הזר
בביתו של הזר-בקן הזרזר.

געגוע
מסתורי
מדברי
סגפני
נזירי

טבע
מימיו עומדים מבלי נוע
מימיו עומדים בדממה
היכן תמצא עוד שקט שכזה?
כזה רגע של רגיעה.

עצב
בוצעים הברושים את שמי היום
סודקים את שמי הלילה.
פורצים שערי שמיים.
מגוננים על המתים

אמונה
בפתח השער
על מצע חוליים
על יצועם הצרוע
שרועים הארבעה

הרהור
היא מנופפת בשפתיה לשלום
היא רוקעת בעיניה לחיבה
היא מאזינה באפה לאוהביה
ומריחה באוזניה את השנאה

שירה עתיקה
בוחש ובוטש הזבוב
בוחש בכפות ידיו?
בוטש בכפות רגליו?
חובט באוויר שלפניו

מצב
מאתי לסבתי שלושה רחמים
מרחק שלושה רחובות צרים ולחים
חמים מרחם בעיוורון כפופים
פשטה עור וגידים ואל קרומים אפלים.

אינטרוספקטיבי
מתנדנדת
ברשת עכביש קטנטן וטוב
מתבוננת
בשריג גפנים מתולתל רטוב

חלום
חשד פירפר בלבי
לכנפיים במוחי
ואני שמחה.
הכנפיים יקישו ירעישו יכו האוויר

אינטרוספקטיבי
היושבים וחבל טבורם מקופל בבטנם
מחשבתם גאומטרית.
עגול העולם ומוקף שחור
מלבן הקבר ורוחש שחור

אינטרוספקטיבי
הדברים הגדולים קורים
עוד טרם חציתי את סף הבית
עוד טרם חציתי את סף הגוף.

געגוע
ישבנו בערב בחדרנו.
שרנו שירי מולדת.
"עטור מצחך"
"כי סערת עלי"

מצב
ההר יורד ומיטלטל מטה.
השביל, בינתיים, ריק מעצים
ורק הירוקת בסלע חברה לדרך.

מקום
"הם אינם מוצאים את מקומם"
"הם אינם מוצאים את מקומם"
"הם אינם מוצאים את מקומם".

הרהור
בשעה זו כבכל שעה אחרת
כשנמס הרצון
נסחט כלימון הנקוב
אני מדפנת עצמי בבטון

אלוהים
זו הייתה שנת ההארה
השנה בה בחנה את האל בזכוכית מגדלת.

הרהור
גפן קטנה
פרץ פרצו בגדר הביטחון שלה
ואין עומד בפרץ.
שועלים קטנים מחבלים בכרם

ביקורת
הייתה שם הערת אזהרה
ולא ידעתי ממה אזהר
ואיך אזהר.

פזמון
עין ירוקה בפניו של ההר
מים רבים.
השמיים כחולים וצחים מענן
והדרך רב.

פזמון
אני מוח בעל לבוש שונה.
אני מוח שמתקשה להתלבש עם שחר.

פזמון
אם אסור מדרך המלך
או אוסיף לפסוע בשביל הישר

אז רעדה האדמה

קינה
מי יהא האיש שיישא לאישה
את כלתו הקטנה
כלתו התמה?

קינה
יש מחלות עם שמות יפים
כמו זיקה
כמו קורונה
כמו קדחת הנילוס המערבי.


עצב
חתול נדרס ליד ביתי.
ביום הראשון גופו נרמס.
ביום השני גופו נרמס.
ביום השלישי גופו נרדד עד דק.

אמונה
שתי כפות למנעול.
כדי להיכנס
יש לפתוח את זו אף זו.

אינטרוספקטיבי
כמו אותם צעירי-חוף צרובי שיער
נערים גולשים.
צריך רק לתפוס את הגל
לעלות על התדר.

אכזבה
האם נגישן כתקרובת
לאותם:
שאוזנם ערלה
שלשונם לחיכם תדבק?

אינטרוספקטיבי
אני מניחה לפניהם
פינכת זהב
מזלג איזמרגד

עצב
שמרנו על זכות השתיקה
ושתקנו כל השנים.
הזמן פעל לרעתנו
פעל עד בלי די.

מצב
גבותי עולות מעלה מעלה
עיני מתפקעות
שתי אוזני מקישות במכוש
ואפי נפער כבולען.

טבע
הלכתי לחנות העופות
לבחור לי עוף מאכל;
כשבאתי הביתה פרשתי
את גופו על השיש הקר;

הרהור
היא הייתה בטוחה
שהיא זו שמאירה לה את היום
שהיא זו שמאירה לה פנים
היא הייתה בטוחה שהיא זו שאותה הוא בוחן

אלוהים
וירא אלוהים כי רבה רעת האדם בארץ...
ויינחם אלוהים כי עשה את האדם בארץ...
ויאמר אלוהים: אמחה את האדם אשר בראתי...
כי ניחמתי...

הרהור
הם ניכרו בזמן קדום מאד
הם נוצרו לפני הרבה הרבה שנים
הצרכים הבסיסיים.
נכון-

זכרונות
מה אעשה לזיכרון כי ייתם
כי יכלה מן הארץ.
גם אם אמצוץ את אישוניי
גם אם אקרע את עפעפיי

הרהור
והאיש זקן בא בימים
וישמח לראותם
עוברים
וישמח לראותם

טבע
ענן משנה צורתו מול עיניי
והשקט מופר
לא יציב
לא מוכר.

ביקורת
חיילים ארוכי צוואר
רכובים עלי כרוב
נישאים על עב קל
ושר צבא לפניהם

הרהור
אני מחככת ברכי זו בזו
כראש גפרור במשטח גופרית
עד תבער האש
עד יעלה עשן לבן.

אלוהים
ריח אלוהים ורוחו
ונוגה לו סביב.

חלום
כמה שונה היה זה החלום
כמה משונה
כמה מדכדך
כמה מדכא.

חלום
חלמתי חלום
והנה בחלומי
אישה גדולה
לבושה בגדי מלוכה

טבע
בשמיים ממעל מסתחררים להקי העורבים
מנפחים לעברי ריאותיהם הרעות
בחרפות?
בנאצות?

טבע
בחווה, בחמת גדר
מחליקים תנינים על המים.
פרצופם צוחק
אך פניהם אינם לשלום.

אינטרוספקטיבי
היא רוצה ללמדו
היסטוריה ומיתולוגיה
גאוגרפיה וביולוגיה
פסיכולוגיה וגאולוגיה.

אלוהים
דמיתיך בנפשי
לאישה גדולה
(בגלל הרייך
ובגלל עמקייך)

עצב
כל הפרחים שפעלו ביריד הפרחים של צ'לסי ב-2010
אינם פעילים עוד
הם מתו
ונקברו בקבריהם הקטנים

הרהור
הוא לא היה כאן עד עכשיו.
הוא לא היה כאן מעולם.
הוא לא המה במעי אמו ימים וחודשים.

אינטרוספקטיבי
לפעמים הרעיון
יפה כשלעצמו

גורל
על כן ישב איש בביתו
וימתין ללא מעש
עד בוא הבשורה
עד בוא הבשורה
כי קלו המים.

טבע
אם רק אצליח לתפוס את השיר בקצה זנבו
יישאר בידי.
תחילה יפרפר עוד מעט
אך בזאת הפעם לא יישמט.

אינטרוספקטיבי
וחבטה אדירה
העובר שפוך לרגלה
והנאון נעוץ בליבה.

אינטרוספקטיבי
אני אוהבת ביטויים שקפאו
אני מנסה להפשירם.
למשל אותו ביטוי
נתעב וצדקני

תחושתי
הוא יודע להביא רפואה לגופו
הוא קרוב לעצמו
הוא מודע לעצמו.

אינטרוספקטיבי
אם אך ייפתח פתח בחומה
תוכל לעבור
מבלי לחבוט בקיר ראשך
מבלי לספוג פצע, חבורה ומכה טרייה.

הרהור
מרסל מתערסל
קל קל כציפור
לעת בוקר.

הרהור
הכל היה ערוך ומוכן
דבר דבור על אופניו
והאופן החל שועט קדימה.

אינטרוספקטיבי
כיסוף כסף
זיוף זהב
לשון נופל על לשון
לשון נופל על לשון

אינטרוספקטיבי
תחת ערימת אשפה
תופחת עולה
צומחת גדלה
מצחינה

ארספואטיקה
בהיכלך אשר בעמק
נברת בידך הכמושה משנים
במעיהם של עוללי
הכנועים הצנועים.

אינטרוספקטיבי
כאן תם רכס הכרמל.
עד כאן יבוא בכוחו
ומכאן-
כתף הר מושטת

אלוהים
לאלוהים לא היה דבר
וחצי דבר
נגד מגדל בבל
נגד הבניין עצמו

אינטרוספקטיבי
מרחוק נראות רגלי המבשר
הן טופפות
נוגעות לא נוגעות באדמת הארץ.
הן תופפות ברוך במדרון ההר הקשה.

הרהור
ימיך מעטים, בן אדם
לילך רב.
הזמן הצר שהיית
והזמן הרחב שאינך.

מצב
הן יכולות לצעוד תמירות וסדורות
בשביל המוביל היישר אל הבית
הנייד ביד
הגבות צבוטות והלחיים בשלות

הרהור
הן כולן כבר כאן
הן פזורות בכל עבר
הן נפוצות לכל עבר
הן כולן ממוספרות

זכרונות
אדם מבקש לשכוח
והזיכרון-
נוגס בו, נוגס בו
במלוא שן, בחוד שן

מצב
משהגיעה שנת 2020
היינו צריכים לדעת
היינו צריכים, לפחות, לחשוד
שמשהו עומד לקרות

אינטרוספקטיבי
אני בנויה למצבים מוחלטים.
בחורף, בגשם,
אל ישמע קול אדם ברחוב!
רעש חורף בטרם גשם

מקום
זיפי שערה
בראשה הקרוח
בהינומת פלומתה
יסובו אחור.

טבע
ויהי דבר אדוני אל הנביא ביום ההוא לאמור:
הלוך וקנית לך זרעי כותנה
וטמנתם באדמה
וכאשר ינבטו

טבע
הכלב לחש באוזני
כי הגיעה עת הנביחה.
וכשנבח
נביחתו נעמה לאוזני עד מאד.

הרהור
ויהי דבר הנביא אל אדוני ביום ההוא לאמור:
אי הפתח בפאת הפרדס?
אי קצה השביל?

אלוהים
נמשה המשי מפיה
ממקור שחור רוטט
ממים עמוקים.
אילו פיתולי שמחה לה לתולעת

אינטרוספקטיבי
כל מילה וכל סיסמה
אך מילה ואך סיסמה
בשער הצר.

אינטרוספקטיבי
הן שומעות על אותה מחלה ארורה
ופוקדות לוויה מכובדת
או שתיים.

הרהור
הן רודפות אחר הדבר עצמו
הן מצביעות עליו כפי שהוא.

והן נרדפות.

הרהור
בבוקר מצב הדברים ברור ובהיר.
עולה היום במלוא שיפעת אורו
במלוא שיפעת אורכו
רחוק עדיין מחרדת סופו.

כאב
כאשר נחשפה השערה הלבנה הראשונה
ואחריה הסתערו רבות אחרות כמותה
ובהן נסתבכה הזיקנה

הרהור
במקום זה ניטע
לזכר אירוע נורא שאירע
עץ חיים.

עצב
זהו רגע של בוקר.
החדר מואר
מוכה סנוורים
ועיני פקוחות

הרהור
הדמיון עולה על כל מציאות
ולא ההפך
כפי שגורסים
ממציאי המציאות

הרהור
שיהא כל יום ויום מימי חייך
דומה לקודמו
חוזר על עצמו
זהה לזולתו.

הרהור
הוא ידע מתי הדברים מתחילים
הוא ידע מתי הדברים מסתיימים
הוא ידע לאן הדברים מתגלגלים.

עצב
והמשכנו ללכת
את היית יפה כפני הארץ
אך כבר רחוקה היית ושקטה

אמונה
עדי הראייה ראו והעידו
עדי הראייה העידו כי הבינו.
את שראו-רומם את רוחם
על כן העידו.

אמונה
אולי לא היינו צריכים לבוא לכאן מלכתחילה.
אך מי שאל אז
מי הביט נכחו וראה לפניו את בנו
את השה לעולה.

אינטרוספקטיבי
עד שלא אמרתי אהיה נהר
עמדתי חצץ בערימת חצץ.
עד שלא שטפו במימי הצללים
ואמרו כי טובים המים

ביקורת
לולא הייתה הדרך מבוססת בבוץ
הייתי הולכת בה
לכל אורכה
חולפת בנועם.

הרהור
אך בפה האורב עוד נעה השנאה
והארס נוטף וניגר
ניגר וניגר
לא נפסק מעולם

פזמון
מילתך הרעה עוד תלויה באוויר
כחרב לא תשוב לנדנה
ואני שהייתי גא וצעיר
הפכתי עייפות זקנה.

קינה
אני יוצאת לטיול
ומיד ממריאה לגובה
הרחק מכיסא האדמה
עליו יושבים במארב

מקבר
אני מטרה נוחה לנוף
אפשר לומר אפילו טרף קל.
אין הוא צריך לצאת אל מחוץ לעיר כדי לפגוע בי.

אלוהים
פוסע הפיל במעלה הדרך
צועד מעדנות
גדול
כבד

אמונה
פוסע הפיל בדרך העולה
ברייה מוזרה
ברייה אצילה
בריאה עתיקת יומין.

תחושתי
אש עולה כפורחת מקרח
שמיים כחולים מורידי ממטרים
חמנית שפניה מול פני הירח
גרעיניה מתפצחים כאבק כוכבים.

אינטרוספקטיבי
עוד מעט ייפרץ החדר
ויתרוקן אט אט מכל חי וחפץ.
עוד מעט ייפתח הארון
וסודו הכמוס ייחשף לעין כל.

אינטרוספקטיבי
נענעה האישה האפורה בגופה
וקוננה קוננה על עינה שאינה
על עינה שאינה ואין אונה
וקראה לפרסיאוס

אינטרוספקטיבי
אני גרה בקו פרשת המים.
ואיני יכולה לראות
עדיין
ואיני יכולה להבין

עצב
טיפסה הדמעה במעלה הלחי
בדרכה חזרה אל בורות העין
ונוצר מצב תמוה ומעורפל
האם חלף היגון

מקום
פרגית נרמסת בלשון גסה
ראש דג נגרס בין שתי שורות שיניים.
שני בני פרה
עגל ועגלה

בלדה
אני יכולה לעוף קרוב לשמש
אני יכולה לעוף בצד האפל של הירח
אני יכולה לעבור מיבשת ליבשת
מבעד אוויר ורוד ומענג

ביקורת
הם קנאים לדבר השם
אך יותר מכך הם מתקנאים בגדולים מהם.
ולא שהם עצמם קוטלי קנים.
גם הם יודעים דבר או שניים.

אינטרוספקטיבי
אנשים הנכנסים למיתתם עם בוקר
כשהשמש קם.
רעיהם אוכלים ביצים וקיטניות
רואים המאורע ומחכים לאות

קצרצר
המוח רעש וגעש
המוח כאב ודאב
טיפטפתי עליו שתי טיפות
שתי טיפות k.526

הרהור
אם אדחק רק עוד קמעא
ייכנס זה השיר
יתפנה המרחב מנופיו
יתרוקן מסבכיו, מחייו.

אלוהים
אחוזת אשם
בידיו הלופתות
בידיו החונקות.

הרהור
מכאן-
הבעבוע
הפעפוע
המהירות
הבהילות

הרהור
אני רוצה שתבצעו בדיקה יסודית.
שתערכו חקירה מעמיקה
חקירה מאומצת
חקירה צולבת.

מצב
מרוב ציוצים
אין שומעים את שירת היחיד
את המיית היער.

תחושתי
כאשר ייתמו ימי
כאשר תסתיים מכסת חיי
אזעק לגופי הלוכד

מצב
כשלא עוד תירגז הארץ תחתיך
אז ירווח, אז יונח ללבך עד-מאד
ברושים ישמחוך
יקדמו את פניך

מצב
הוגש האוכל
פסק התיאבון
חדל הרעב

אהבה
יפה נוף
יפה גוף
משוש הלב
אהוב ומלך רב.

אינטרוספקטיבי
אני מסתירה אותה
מעין כל חי.

סונטה
הללו-
את העכביש
הבוכה בסתר פינתו
רסיסי הדמעות ניגרים
מריסי עיניו הדקות.

כאב
הזמם סוגר על פי כלב
והסכר על פי הנהר.
נסחטים המים מאבן
והנביחה דבוקה לעור.

ייסורים
אימא אמרה לי
שזו רק דקירה
דקירה קטנה
שאחריה לא ארגיש דבר

הלל
אני לטוטפות בין עינייך
בבת עין

מצב
לרגע נמלא הלב שמחה
ולא ידע מה יעשה.
הוא מוחא כפיים
הוא רוקע ברגליים

אמונה
ראי אחותי
פה במערת הקבר שוכבים שנינו יחד.
פה במערת הקבר טמונים אנו לעד.

טבע
מדי שנה
עם הפריחה
אני עולה לרגל
מגיעה-

צמד שירים
הלכתי לחנות העופות
לבחור לי עוף מאכל;
כשבאתי הביתה פרשתי
את גופו על השיש הקר;

מצב
שעשועי דמיון
כאן עכשיו כתבתי עץ.
שימו לב מה קורה ברגע זה ממש.
הוא פורח בריח דובדבן מיפן.

עצב
מצמיחת היום ועד נבילתו
חלפו כך וכך שעות
חלפו שעות שהן לא יום ולא לילה
ספק כך, ספק לא כך

תחושתי
ככדור שנלכד בכפפת עור
כאבנים משתלבות שהסתדרו זו בצד זו
כשמיים שכחלו לאחר גשם
כתצרף שהושלם.

הרהור
פשטה השמועה מפה לאוזן
ומאוזן לפה-
כי בשל הפרי
כי רתחו המים

כאב
מחליק את גופו מן התמונה אליך
את גופו המת
את גופו האפור כאבן.

עצב
עצובות הטיפות
עצובות גם האצות
ובין שתי גדות מכבידות
דוממות סירות הקאנו הקלות.

אמונה
שמונה עשרה בישיבה על נדנדה
בתי תתעטף בציצית שערה
תעלה באור הציצית העולה
ותשתחו אפיים בקידה מהירה




אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
בבמה חדשה לא
תמצא ג'ירפות
מקיימות סקס
פרוע.
למעשה כן.


האנציקלופדיה
המדעית לחרגול
הצעיר


תרומה לבמה





יוצר מס' 93091. בבמה מאז 9/3/18 12:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לברוריה קוחנובסקי
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה