|
מתוך מערבולת של זכרונות עולות המילים.
מונעת מאהבה.
שוקעת בצער.
חיה את האור
אך זורמת בחשיכה.
מזל טלה.
אש.
קשים מראות העיניים
כאבים נשמעים באויר
ואתה מתנתק מהרגע
מלטף במגע יד זהיר.
|
אצבעות עוברות,
מגששות
פעמים מלטפות
פעמים מכאיבות...
|
כמקלעת של משי
טווה חוטי שיערה
|
היא עמדה שם, על קצה הצוק
הצופה אל הים...
רעש הגלים המתנפצים אל הסלעים
קטע את הדממה.
הרוח העיפה את שולי שמלתה
ובידרה את שיערה הארוך לכל עבר.
|
שמיים עולים מהרוח
אפור הופך זהב
|
עוצמת עיניים בוהות
נסחפת אל הסער, אל בין הגלים
מים צוננים, חומה רטובה
של מערבולת עוטפת
|
ראיתיך מפליג
בעולם משלך
ישבתי ותהיתי...
האם לקחת אותי עימך?
|
גופות קרבות זו לזו
מתנועעות בתוך הקצב
"תרקוד, תמשיך לרקוד" לחשה,
|
שוקעים אל תוך ההזיות
מרחפים בחלל המילים
מתחברים לשורות
נצמדים...
|
הוא כתב כך:
"אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך-
וודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות"!
|
|
|
על הכיסא ישבתי
וזיכרון לעצמי
כתבתי,
ישבתי ישבתי
וכתבתי בזמן
שלאאימייל
האישור
חיכיתי..
חיכיתי חיכיתי
ומי לא בא?
מיכאל!
אחד מעוצבן
שרוצה שיאשרו לו
כבר את השטויות
שהוא כותב |
|
