[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בריג'יט טאקה
תמונות באינטרנט זה דבר מתעתע....

 reut.ko1@gmail.com

מתנדנדת בין שני עולמות,
טובעת באחד ואז בשני,
אין מילים שממש מתאימות
להגדיר לי בדיוק מי אני

בריג'יט




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
את מדהימה, הוא לוחש לי החבר שלי, ומלטף אותי בגאווה. אני
מסתובבת לכיוון הטלוויזיה בתנוחה מתוכננת ומדויקת מאד - השיער
מונח מתולתל על כתפיי, גבי זקוף נשען באצילות על הכר וירכי
חשופה מתחת לחצאית בדיוק במידה שגורמת לו לקחת את ידי ולהתחיל
לנווט את דרכו בנשיקות

כשאני יוצאת מהבית אני מתייפייפת
מתאפרת, מתכסה ועוטה מסיכה
ולא מגלה לאף אחד את הסוד הנורא-
המפלצת הזאת שבמראה

ימיי דומים אלו לאלו, כמו גלים של ים, זהים, אחידים.
ים של ימי חיי.

ואם הוא רוצה אותי כמו שהייתי היום - יפה ושנונה ובטוחה. האם
אני אוכל להגיד לו שאני לא?
שאני פוחדת. שאני לבד.
שאני לא יודעת מה אני אעשה כשאני אהיה גדולה,
שאני לא באמת יודעת להיות גדולה.

בוקר אחד, חדרה קרן אור דקיקה לעיניו והעירה אותו, נדרשו לו
כמה רגעים להסתגל אליה.
החושך המוחלט ששרר בחדר התמוסס מעט והחל להתגבש לכדור ענקי
וחלקלק שהתקבע בדיוק באמצע החדר והסתיר מחצית מהדלת.


לרשימת יצירות השירה החדשות
לאט לאט נשכבת על גבי, מרגישה את החול מתערבב בשערי
מעליי הכוכבים מרקדים כשפריריות קטנות, מאירים את השמיים
השחורים של ספטמבר הגועשים בתשוקה

השפתיים רכות ועדינות
ומשלימות אותו
מסיימות את העבודה לכאן או לכאן
ובחושך הן מרקם ולא בן אדם

לנשום עמוק ולמלות את הנחיריים באויר
ופתאום להבחין בריח העשן החריף
ואז לפקוח את העיניים ולהיווכח בלהבות

ואת השקרים של המגננה
לא רואים
והקשרים של השיער, השפתיים והישבן
לא רואים
וגם את הזמן שעובר
גם אותו לא רואים

שקט הוא שקר נצחי
כי אף פעם אי אפשר לדעת אם מסתתרים
בו כל סודות העבר היפים של החיים
והמוות או שהוא מחפה על הריקנות
השואבת של החולות החמים
זה כמו שהרבה יותר יפה להאמין
שיש גן עדן.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
החום המתלהט הפך עם הזמן לנשימות עמוקות וקרות
התשוקה המתפרצת הפכה לתשישות
שיכרון החושים הפך בסך הכל לאובדן תמימות
והאינטימיות הפכה לסטנדרטיות
איך אפשר להיות כל כך ביחד אבל הכי הכי לבד?

"...זמן עובר מהר מידי, כל מה שאנחנו עושים זה מחכים למשהו,
מחכים לשיאים חדשים, וכשזה כבר מגיע וקורה, אנחנו מגלים שזה
פשוט לא זה! ...(מחשבה עצובה)..."


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
למזלה ההתרסקות שברה את הכבלים,
הכבלים שנכרכו סביב פרקי ידיה וקרסוליה
הם כבר עצרו את זרימת הדם ואבריה הכחילו ובכו
כעת פרקיה השתחררו, מאפשרים לדם לזרום לקצות גופה
למלותם בחמצן ובחיים

(כאילו) עברו שנים מאז אותם ימי קיץ דביקים (דביקים מדבש
האהבה)
נותרו לה מאותם הימים רק מלבנים מבהיקים בידיים,
צהובים מהתקפות הזמן
טעמו עוד נשאר בפיה, מתוק ומר
נגיעה בשיער הכסוף וכאילו עוד ניתן להוציא גבעולים
וקוצים קטנים שנתערבבו פנימה...




רוצה לצאת
איתי?...







ק. מרכוס,
בסלוגן מטריד
מינית!


תרומה לבמה





יוצר מס' 4539. בבמה מאז 13/8/01 19:38

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לבריג'יט טאקה
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה