|
"Choose life. Choose a job. Choose a career.
Choose a family, Choose a fucking big television,
Choose washing machines, cars, compact disc
players, and electrical tin openers.Choose good
health, low cholesterol and dental insurance.
Choose fixed-interest mortgage repayments. Choose
a starter home. Choose your friends.Choose leisure
wear and matching luggage. Choose a three piece
suite on hire purchase in a range of fucking
fabrics. Choose DIY and wondering who you are on a
Sunday morning. Choose sitting on that couch
watching mind-numbing sprit-crushing game shows,
stuffing fucking junk food into your mouth. Choose
rotting away at the end of it all, pishing you
last in a miserable home, nothing more than an
embarrassment to the selfish, fucked-up brats you
have spawned to replace yourself. Choose your
future. Choose life.
But why would I want to do a thing like that?
I chose not to choose life: I chose something
else. And the reasons? There are no reasons. Who
need reasons when you've got heroin?"
From: Trainspotting
טיפה של בכי זולגת מעיני
הפיצוץ היה פה ממש מאחורי
בכי אמיתי כבר לא ממש רואים
אנשים רגילים אנשים כבר אדישים
|
כבר לא אזכה בה עוד
באותה התקווה
|
למה כבר אסור להיות אינדיבידואל?
מדוע כבר אין יוצא מהכלל?
למה אסור לבטא רגשות?
למה?
אסור יותר לחיות...?
|
הולך על חבל דק, שנקרא החיים
מנסה לא ליפול, להיות כמו האחרים
מנסה לא לאכזב, לא לאבד הכל
הולך על חבל דק, שנקרא החיים
הולך, לאט, לא מגזים...
|
כיצד מה שחשבת שהכי קרוב אליך פתאום יכול גם לפגוע בך....
ורק לפרוטוקול....אבא שלי לא מכה אותי...
|
עין תחת עין
גופה תחת גופה
מדינתו הופכת למכונת הריגה
מדינתו יוצאת מכלל שליטה
|
שלום ותקווה הם אינם אשליה
דיברתי אתם שלשום בלילה
הם אמרו לי שהם מחכים בפינה
שמישהו יקרא להם, הם יבואו בריצה
|
וריד מתפוצץ, עורק נקרע
דם גיבורים נשפך
|
הסתובבתי בגן, שם ליד ביתי
ופתום עלתה מחשבה למוחי
מחשבה כזאת, נו, קצת מטרידה...
|
לסוף האכזר, ההווה המוכר -
זהו עולמי
|
מה זאת אשמתו? הרי כולם מקשיבים
אם אתה לא אוהב את 'סאב' אתה לא בעניינים
אם אתה אוהב ת' זולת, אם יש לך ערכים
כנראה שמחר יתלשו לך ת' ביצים
|
שניה אחת הייתה עושה את ההבדל
שעון החול מתחיל להדלל
עוד כמה גרגרים עד הסוף המוחלט
עיניי נעצמות לאט, לאט
|
חיים הזקן כבר לא יקבל עוד פנסיה
התוכנית הכלכלית מביאה לו את הדיפרסיה
הוא צריך קצת תרופות בשביל להישאר בחיים
כן, מה לעשות, אין לו ילדים
|
אי שם ליד ראש העין,
צולם לפני שנה בערך.
|
נוף מהמם של פולין, צולם מהאוטובוס..
פולין 2004
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
נהג קו 62 יקר,
מידי יום אני
מפספסת את
אוטובוסך בשעה
4:02, יש סיכוי
שתגיע מעט
באיחור?
אילדה דיין |
|