[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 73532902 73532902
אל היצירות בבמה האהובות על בובה תמימהאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי בובה תמימה
בת 17.

גם חוויות וגם דמיונות.

תקראו, תהנו, ותגיבו!




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
שלחתי חץ. אור. השיער שלה מתנופף. עוד חץ. אור. השיער שלו
מתנופף

הוא מין אשליה. לא אשליה מבחינת הקיום שלו, אלא אשליה מבחינת
הקיום שלו אצלי.

זוגיות
היא הסתובבה אל הכרית, שמה במהירות תחתונים, משכה מעליה את
השמיכה. הוא שם את היד שלו על הבטן התחתונה שלה, ותוך כמה
שניות היא נרדמה, לא בטוחה מה היא חושבת על כל מה שהיה.

ידעתי שהוא אוהב אותי, ידעתי שהוא רוצה שאני ישב שם לצידו,
ושהוא נהנה ממני. אבל גם ידעתי שאת העיניים שלו אני בחיים לא
אצליח לתפוס הלילה. ככה הוא, כשהכל שומם.

אהבה נכזבת
תחושה נעימה של חמימות התפשטה בי. עוברת בכל הגוף, עושה לי
צמרמורת.

אהבה נכזבת
"אני מפחדת מזה" פלטה, בעודה דוחה את ידו. הוא הסתכל עליה במבט
המום, חשב מה בדיוק להגיד לה. הוא הסתכל עליה, על הטבעת, על
היד הרועדת שלו, עליה שוב, ועל הטבעת. הוא חיכה לעוד משפט כמו
זה שהרגע אמרה.

"אורי..." אמרתי לו ברוך, כמה שיכולתי, מתוך הדמעות. הוא הסתכל
עלי, הבין שאני יודעת והמשיך לבכות. בינתיים הדמעות שלו כבר
הפכו להיות שקטות, דוממות. רק ממלאות את הפרצוף שלו בעצב
נוראי. הוא חיבק אותי.

זוגיות
"אתה זוכר שאמרנו שזה לא מגיע לי לבכות בלילה לבד?" היא שוכבת
במיטה, מחזיקה את הפלאפון בידה, יודעת שיקח לה עוד זמן להירדם.

היפרדות
הוא מתיישב לידה על המיטה ונוגע לה ברגל. הרגל שלה מצטמררת,
וכל הגוף שלה נכנס למין אקסטזה מיוחדת כזאת שרק הוא מסוגל
לגרום לה. היא מזיזה את הרגל.

אנחנו עומדים. מתחבקים. חיבוק שמפצה. על הכל. כל הכאב. אבל הוא
מביא איתו כאב חדש. לאט לאט הנשימות הקטנות הופכות לצרחות של
ממש, צרחות דוממות.

הסתכלתי מהחלון המאובק בסלון שלי. העיירה הקטנה הייתה שקטה
וחשוכה. כמו עיירת רפאים. איש אחד עבר ברחוב הקטן. הסתכל עלי
וחייך. חייכתי חיוך רפוי. האיש סובב את ראשו והמשיך ללכת.
תייר. בעוד יומיים הוא יעזוב את העיירה הזאת ולא יחזור.

אהבה נכזבת
תמיד כולם אמרו לה שהעיניים שלה כחולות קרות, אפורות כאלה.
דהויות. מלאות עצב.
תמיד הוא אמר לה שהעיניים שלה כחולות מרגשות, בוהקות כאלה,
נוצצות. מלאות חיים.

אהבה
הוא ידע שהוא לא יכול איתה, עם כל הנטישות האלה כשהעננים
נהפכים כהים, אבל הוא ידע שיותר מכל הוא לא יכול בלעדיה. וזה
הרג אותו, לאט לאט.

התבגרות
היא ישבה על הכורסא, רגליה הקפואות מקופלות תחתיה. היא הביטה
סביב, חוקרת את האנשים שיושבים מולה ועושים שטויות. חלק היא
אוהבת, חלק פחות, חלק בכלל לא.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
גשם בחוץ, רוח מקפיאה, הכל חורפי - ואני יושבת בחדר, פיג'מה של
פו הדוב, הסקות פועלות, מפזר החום הנאמן שלי מולי, מחכה שהחצי
השני שלי יתקשר.

פעם מישהו אמר לי שהכי כיף לילדים קטנים.

ניסיתם פעם להשתין במטוס? יופי.
אתם יושבים בכסא, ישנים, אוכלים, קוראים, או כל דבר אחר,
ובכלל לא

רצתי בחוץ, באוויר המקפיא והמנוכר. הירח זרח למעלה, אבל הוסתר
על ידי עצים ענקיים. רצתי בצעדים מהירים, גדולים. כאילו אני
מנסה לגמוע את האווירה הספק עצובה ספק מרגיעה, ואולי שניהם, לא
רק מבפנים, אלא גם ברגליים.

התבגרות
ישבתי לי בחדר והתבאסתי מהנושא הקבוע בשנתיים האחרונות. אני
גדולה מדי וקטנה מדי ביחד. כבר אמרו לי שאני בת 17 טיפוסית, או
יותר נכון שאני המצאתי את ה'בת 17'. אפילו שאני רק בת 16
וחודשיים. אבל אני ב-יא'.


לרשימת יצירות המחזה החדשות
א': "טוב נו, אז מה את רוצה ממני עכשיו?!"
ב': "לדבר איתך, דה?!"




סקס זה לא הכל
בחיים - אבל
החיים זה הכל
בסקס.


תרומה לבמה





יוצר מס' 11147. בבמה מאז 4/3/02 2:41

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לבובה תמימה
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה