|
רגשות של ורדים בשדה קוצים
חיוך של שמחה בפנים עצובות
מילים של שחור על לבן...
עזבו אתכם שטויות... תהנו תהנו תהנו! :)
חשבתם פעם שאתם- כל אחד מיכם יכולים לשנות את העולם.. לשפר
אותו?! אני לא חושבת שמישהו מכם באמת חשב על זה ברצינות...
זה נראה כל-כך גדול, דבר בלתי אפשר, על-טבעי...
בגלל זה בדיוק כתבתי את היצירה הזו... רק תקראו ותהנו
|
תבל קראו לה. כולם תמיד אמרו לה שיש לה שם מיוחד. טוב, כי היא
גם היתה ילדה מיוחדת...
היו לה עיניים גדולות, זוהרות,ירוקות ירוקות. אפשר היה פשוט
לשקוע בהן. היא תמיד העדיפה חום דבש. היה לה שיער גלי ארוך, לא
תמיד מסתדר, אבל היא למדה לחיות עם זה. היתה לה גזרה נ
|
עוד יום עבר
ועוד פרח נבל.
ועוד פרח נקטף.
|
הסיפור הוא על ילדה ושמה "בוניטה"...
אנשים אומרים שהיא ילדה שמחה אחת שחיה כי יש לה למה לחיות, אחת
שמחייכת כי יש לה למה לחייך.
|
אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול
לא תישכח ממני לעולם התמונה של אותו היום- היום הראשון
ללימודים 2003
ישנו כל הבננות אצל קורין
ישבנו ודיברנו כל הלילה כמו החברות הכי טובות
|
אני עכשיו יושבת וחושבת... מנסה לשחזר איך הכל התחיל... ממש
לפני כמה ימים שנראים לי כיום אחד ארוך שאני רק מקווה שלא
ייגמר אף פעם...
|
אחד הדברים שמחזיקים לי את החיוך הגדול (שמסתיר את הכל...) על
הפנים זה "הילדה הקטנה" שבי והחלטתי שלא משנה כמה יגידו עלי
וכמה יבקרו אותי- חבל לכם על הזמן אני נשארתי י-ל-ד-ה
ק-ט-נ-ה!!!
בדיוק כמו שאני אוהבת ולא כמו שאני רוצה שיאהבו אותי...
|
זה הכל משחק ילדים
המשחק של החיים...
|
סגרתי אחריו את הדלת.
זהו, הוא יצא לי מהבית. יצא לי מהחיים.
|
אני: תגיד לי, מאיפה נפלת עלי אתה???
הוא: באתי אליך כמלאך מהשמיים...
אני: יותר דומה לשטן!
|
כשהיתי קטנה אהבתי אגדות
הכי אהבתי את האגדה שאני המצאתי, האגדה שלי.
|
אני שונאת להיות ולהשמע קיטשית,
ויש את אלו שלא מפסיקים לרשום סיפורים, שירים ומה לא - על
אהבה... כמה שהיא ככה... ולא ככה...
|
אומרים שפרידה היא כמו למות מעט
אך זה נראה לי כאילו זה למות הרבה...
|
יש הרבה המנסים לנתח את מרכיביה של האהבה...
ובכן, האהבה שלי מורכבת מצבעים :)
|
והגלגל מסתובב.
או-או, כמה שהוא מסתובב.. 180 ממש.
אבל אני לא אסתובב!
|
הכוכבים האלו, נקודות האור בשחור, נועדו כדי להראות לנו
שכוכבים יש הרבה, ולא רק בשמיים...
גם מסביבכם, אם תתמקדו טוב טוב, תראו שיש את האנשים המיוחדים
האלה - הכוכבים...
הם לא נראים מיוחדים מאחרים ואי אפשר לזהות אותם ע"פ מראה
ראשוני בלבד...
|
אני שומעת עכשיו את השיר שלנו...
כל-כך שנאתי אותו בהתחלה... כמעט כמו ששנאתי אותך בפעם הראשונה
שראיתי אותך...
ואז למדתי להכיר אותו... ואותך.
ועם הזמן אפילו אהבתי אותו רק... בגללך, רק בגלל שהוא שלנו...
|
זה החופש שקורא לי,
זה הזמן שלי
להיות אני.
|
אני כועסת עליו כי...
אבל הכי הכי... אני כועסת על עצמי
|
מתי אני אפסיק לאהוב???
אני רוצה להפסיק לאהוב!!!!
|
והזמן עובר
אבל הכאב לא
והרגשות אט אט מתפוגגים
אבל הלב לא, הוא איתן במקומו
|
כשאני מסטול
אני בהול
להיות מהול
באלכוהול.
|
לפעמים נדמה כי החיים שלי הולכים לפני -
אני לא מספיקה לחיות אותם.
לא מספיקה לעכל את השינויים שקורים לי כ"כ מהר.
לא מספיקה להבין מה אני עושה פה, איפה אני בכלל, ולאן אני
הולכת...
ובעוד שאני תוהה לעצמי את כל הדברים האלו, אני כבר במקום אחר.
|
אני רואה אותה
עיני איילה
רחבות כמו האופק
כחולות כמו הים
מסתוריות.
|
בין כל מרוצת האנשים ברחובות
בין כל הגלגלים הנעים בכבישים
בין כל המירוץ הזה אחרי הלא נודע
שגרה של רובוטים!
|
והיא עדיין לא מצאה את מה שהיא מחפשת,
היא עדיין לא יודעת מה היא מחפשת.
אז היא הולכת מבולבלת, משתכרת, מתהוללת
מחפשת את זה באלכוהול, אבל זה לא שם
|
|
|
