[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 96475468 96475468
" אם תלכו עם הזרם, טטבעו,
אם תלכו נגד הזרם, ירביצו לכם,
אם תעלו למעלה, תפגשו את אלוויס."




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ג'ננה
"אהה כן, יוני! נזכרתי, זה שבכל הפסקה כיבד אותי בצ'פחה כואבת
על הגב... אז מה שלומך?"
"הכל סבבה. מה המצב אחי? דרך אגב, מצטער על הצ'פחות.."
"לא נורא, זה קרה לפני הרבה זמן, אני סולח. והכל טוב"

אור היה הילד הכי יפה בעולם, אבל ככול שהיופי היה גדול כך מוחו
היה קטן.

משל
הבן אדם חשב שבכלל לא צריך שיהיו דתות ושאנשים יפסיקו להיות
מושחתים ויפסיקו להתנשא מעל אחרים ושיתחילו להפוך את דברי
המלחמה שלהם לדברי שלום. הוא כל כך קיווה שזה יתקיים - אך לא!

פואנטה
כבר בכיתה ה' החלטתי שאני ילדה שתקוע בגוף של ילד ואני רוצה
להפוך לילדה. אנשים אמרו לי שזה סתם שטויות ואמרו לי "זה
יעבור". אבל אני ידעתי מה אני רוצה, וכך היה.

זכרונות
הלכתי לבקר את סבתא וסבא שלי, ביום שבת כמו כל שבת שבה אני
מבקרת אותם. כשחזרתי הבייתה אמא דיברה איתי ואמרה לי שסבא חולה
מאוד, יש לו צהבת ויש לו עוד כמה חודשים לחיות. לא אמרתי כלום.
פשוט הלכתי לחדר שלי וחשבתי.

ג'ננה
טעם תות ובננה. הכי פופולרי. חתיכות גדולות מסביבי וביס אחרי
ביס אני מקיאה ועוד מעט התקווה תעלם.

התבגרות
החיים שלי התחילו בטוב התחלתי כילדה תמימה וחסרת אונים שיוגעת
על העולם מעט ונהנת מכל רגע. אבל אז הכל נגמר, כבר בכיתה ג'
כשהתחלתי להידרדר בלימודים, הבנתי שהחיים לא פשוטים וממש לא
כיף לריב עם ההורים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
היא רוצה למות,
אין לה עוד חיים משלה

עוד מעט גם אתה תיסחף,
אל רוע הלב,
אל האנשים הפשוטים,
אל קלילות הדעת,

המקום בו אפשר לזהות את העבר, הווה ועתיד של הבן אדם.
זה המקום בו אפשר לראות טיפת אור, אור היחיד בין כל השחור.

עצב
אני צועקת, ואף אחד לא שומע.
הכל בראש שלי,
אני לא יכולה יותר!
אני רוצה להאמין

אני שונאת לשקר,
אבל זה יוצא לי
אחר כך אני לא יכולה להודות בכך,
וכואב לי

פרצופים צוחקים.
לא הם לא. הם בוכים.
שותים יין ומחייכים.
הם נמתכים כמו פלסטיק שהותח.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ביקורתי
תמיד שצריך אותם הם לא שם, כשצריכים לדבר איתם הם מתנהגים
בצורה אגואיסטית ואנטיפטית, הם אף פעם לא ישימו לב שאתה
במצוקה
ואפילו אם כן- הם יעדיפו לעזוב אותך לבד, תמיד בתירוץ שהם לא
רוצים לדחוף את האף לעניינים שלו שלהם, כן בטח!

אני שונאת את החלון הזה!

הומור
אני היצור הכי יפה ועם הגוף הכי מושלם שאי פעם ראיתם, נכון?
זה מה שאמרתם? אני חושבת שאתם מכנים אותי כזאתי שהכי קרובה
ל-90-60-90, נכון? זה מה שאתם קוראים לזה?

העיינים שלי היו רעות, כל כך רעות שיכלו להרוג בן אדם במבטם

הומור
חשבתם פעם למה אנחנו רואים טלוויזיה?
אני כן, התחלתי לחשוב ולהסתכל בסדרות ופתאום נקלט לי למוח שבכל
בולשיט אחד גדול. יכול להיות שכבר קלטתם את זה ממזמן, אבל מה
לעשות, אני איטית.




הר שפי, זה על
יד מרגלית? או
על יד מרדכי?,
אולי זה על יד
אליהו?,
ואולי זה לא הר
בכלל?
בטח סתם גבעת
זיונים!




יק טיבטי,
מחפש משמעויות
בשמיים,
בלילה כזה,
אני שלך!


תרומה לבמה





יוצר מס' 5835. בבמה מאז 7/9/01 8:08

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לבוני פארקר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה