|
 29809221
ידעתי שבכלל אין מה לדבר - הספר הזה הולך להצליח ובגדול, ידעתי
שאנדרסון מוכשר אבל לא ידעתי שעד כדי כך. רגשות קנאה עמוקים
החלו מתגנבים אל ליבי. כבר ממש רציתי את הספר הזה לעצמי.
יש רק דרך אחת ויחידה, צריך להוציא את אנדרסון להורג. לאט.
בייסורים.
|
למחרת בבוקר השכמתי קום, נכנסתי למטבח כדי לחטוף משהו קל לאכול
וציפתה לי הפתעה לא כל כך נעימה. נגיד שלא ככה הייתי בוחר
להתחיל את הבוקר... המטבח כולו הפוך. כנראה סיסי שוב התהלך
בשנתו ועשה שמות בארונות, בשיש ובכלי הכסף היקרים של סבא.
|
הימים היו ימי שרב, וגם הלילות. היה לי נדמה כאילו כבר הגיעו
הימים הנוראים (אמנם הם היו די קרובים), אבל סתם היה חם נורא.
הרעיון עלה במוחי ברגע של שיגרה נינוחה ותחת השפעתו המועילה של
ידידו הטוב ביותר של האדם - המזגן.
|
"תן לי סיבה טובה אחת להאמין לך! מה גורם לך לחשוב שתתחמק מזה
בקלות שכזו? ", אמר מלווין בקול מרוגז. אני כמובן מנסה להתגונן
ועוד על לא עוול בכפי,
"לא לא, רק רגע, תן לי להסביר", אמרתי.
מלווין פשוט לא רצה לשמוע. וההמשך ידוע לכל. כמה קללות פה, כמה
צעקות שם, מ
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-לא.
-איזה פדיחות,
שוב חיסלנו את
האיש הלא נכון.
אפרוח ורוד בעוד
שיחה מרתקת עם
המאפיה (נכון,
לא זאת שמכינים
בה לחם). |
|
