|
לפעמים , פעם בכמה שנים אני פותח דף במחברת
זה מה שאני עושה כשהרגשות מציפים
אני מוזג אותם לדף בצורת מילים
ושם הרגשות שלי מקבלות מסגרת משלהם
ומחכות , פשוט מחכות.
אין על הנקניקיות של סמי, לא סמי בורקס סמי מהנקניקיות.
איך סמי מתעצבן שכולם שואלים את זה. כל יום מישהו שואל אותו
כמה זה בורקס.
עוד פעם אחת אני שומע בורקס אני דוחף למישהו נקניקייה לתוך הפה
הוא היה צועק בסוף כמעט כל יום עבודה כשאיזה עובר אורח היה
קורץ לו ע
|
היו הייתה ילדה שאהבה הכל
מיד כשנולדה חייכה לכולם חיוך גדול
אהבה לשבת, לשכב ולינוק וגם אם לינוק לא קיבלה
לא בכתה, למרות שגם לבכות אהבה
|
אוי, מה הייתי נותן
כדי לראותך שוב
את פנייך היפות מכל
|
אני לא סופר. אני פשוט מנסה לסדר את המחשבות שלי.
כי הן רצות לי בראש ולא נותנות לי מנוח. המון סיטואציות,
רעיונות ואפיזודות קטנות שמתחבאות ממני אבל עושות הרבה רעש,
אני מנסה להוציא אותן כדי לעשות לי קצת שקט.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
די לכיבוש!
(כרוב מתוסכל)! |
|
