|
כל האנשים הקטנים שרצו לכיוונם שונים בשפות שונות נמחצו.
צעקו בשפה זו ונמחצו,
צעקו באחרת ונמחצו.
|
אני חי עם המוות בדירה קטנה בדרום ת"א.
הערב על קפה ועוגה,
אנחנו חיים מחדש את מות הורי
|
אז, אז בו נכעס על אבא ואמה.
אופס, הם מתו ואני הפכתי לשוחט פרות קדושות.
|
מה כבר רואים שם מרחוק?
נעלי פלטפורמה שמונה ס"מ?
שמלה כזו ושמלה אחרת?
|
המונה ליזה שבחיי,
את יושבת שם בעצבות שלווה
|
איחלת לי אהבה,
ובדף אחר להיחנק בה.
|
"אז איך תתקן?"
מרים כתפיים אתה עושה פרצוף של לא יודע
|
בתוך החשכה אני מתקשה לזהות איפה אני מתחיל ואיפה העולם נגמר.
החשכה מבלבלת ביני לבין שידה.
|
לא דיברתי,
ולו ידעתי איך,
לא הייתי מעז לכתוב
|
|
|
זה פשוט מעיק
כשאנשים כל היום
מפנים לי את
הגב, וגם כשסוף
סוף יש להם את
האומץ להסתכל
עלי בעיניים, הם
תמיד מתנשאים
עלי, לא מעריכים
אותי, אולי רק
הילדים מסתכלים
עלי בגובה
העיניים...
אסי
האסלה |
|
