|
שמי בועז אני בן 29 כותב מלחין ושר. לדעתי צריך
להיות במדינה שלנו יותר מאיזה פרצוף יפה או בן של
בשביל להצליח אבל זה לא כך.אני מקווה שבבמה זו אוכל
לתת את עצמי באמת לקהל ביקורתי אך תומך.וסתם הערה
לגבי עולם הזוהר סמתם לב איך אין אפילו אחד מעל 25
בתוכניות קלוקלות כמו כוכב נולד.מה עם איזה אומן
נסתר-קרן שמש מאוחרת אך מיוחדת שבעתיים מהגוזלים
הרכים והפלקטיים שעל המסך...נקודה למחשבה.
אשמח לשמוע עוד מיוצרים בבמה זו
הקירות מדברים אליי עתה, לך נחם את אימא אח קטן
|
לעומת זאת עכשיו כשהגורל נכתב
רוצה לאסוף את כל שברי האמון שנסחפו לחוף
|
אנשים נמצאים סביבה היא תמשוך אותם אל האפלה
כמו חיה היא רוצה רק דם היא תשרוד אך תהיה בודדה
היא תסמוך רק על עצמה ותמות לבד זהו גורלה
|
עיניים ראו בתוך את האש שנשא ליבי לשווא
אור ראה את האפלה הברוכה כי לרוב אין לב רחב
|
שעון ברקע מצקצק - גם קול תקתוק כבר לא מתקתק
והזמן, הזמן זז במעגלים חוזרים על עצמם
כמו גיהנום ששורף ונשרף.
|
נסחף במערבולת חושים, מוטרף לא מזהה אנשים, לבד....אדום זועק
בפנים והם בוכים עלינו, רק בוכים עלינו, לא סומכים עלינו רק
בוכים עלינו
הם בוכים....
|
בפעם המאה כמו אשה מוכה דאגת להזכיר לי
שהרעל שיצא עלי זה בעצם באשמתי
וזה שאת בכלל איתי וסובלת (?!) אותי
את עושה לי טובה בכלל ושאני לא מפרנס ולא בעל
ואולי גם לא אבא... אז מה אנחנו עושים ביחד בכלל
|
את חותכת מהר, את עוברת פינות
את רואה הכל ברור אין לך זמן לשטויות
קצת קשה לעכל, כבר שנים אנו יחד
ובסוף כנראה, נזדקן ביחד
|
|
|
אפילו מנגלה
התייחס יותר יפה
לתאומים...
תומאס,
ברגע של
נוסטלגיה. |
|
