|
הילד, בחור, איש, קשיש או ז"ל (תלויי בזמן הקריאה)
נולד בסוף שנות השבעים של המאה ה-20...
הוא לא ידע לכתוב כשנולד, והוא לא נולד עם עט זהב
ביד ימין (היא היתה ביד שמאל, בגלל שהיה ימיני השתמש
ביד ימין בכדי לפנות את דרכו מן הרחם). עט הזהב
כמובן ש"נעלמה" איי שם בנבכיי חדר הילדים של בית
החולים.
הוא החל בגיל צעיר מאוד קריירת כתיבה שתפסה את העולם
בסערה אך שהסתיימה באופן טראגי עם עליתו לכיתה "א",
שם החל תרדמה של כשמונה שנים.
לכשהגיע לכיתה "ט" החל הסופר המהולל תהליך התעוררות
שנימשך אפילו בעוד מילים אלו נכתבות. הוא מבטיח
שלכשיתעורר לגמריי הוא יחזור להיות אלוהים במשרה
מלאה, אך בינתיים מתעקש להוות אל בחצי משרה בלבד.
את רוב סיפוריו כתב בין כיתה "י" לתחילת שירותו
הצבאי, שם בשל פטריוטיות יתרה החליט להתכחש לשפה
העברית ולזהות היהודית שלו - לפחות עד שישוחרר מבית
המטבחים.
הסיפורים שתקראו נכתבו לרוב בתקופה המדוברת של חייו
בה כתב רבות. באם יזדמן לכם לקרוא עבודות יותר
מאוחרות של הסופר בעל התהילה הקצרה ביותר בהיסטורית
האנושות (בהפרש של שמונה מאיות השניה מהכמעט קצרה
ביותר) החשיבו את עצמכם כברי מזל. לא כולם קיבלו
חינוך לשפות זרות וקוראים אנגלית בנוחות.
כמו כן הנכם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט אותו הוא
מבטיח לפתח ולהרחיב ברגע הראשון שיזדמן לו... למרות
זאת עדיין נחמד לבקר באתר ולהבחין בשינויים האיטיים
שמתנהלים יותר בשל החיים העצמאיים של המחשב שלו מאשר
בשל מאמץ מודע מצידו.
עצים לא יכולים לחיות בלי שורשים, והעלים לא יעשו את תפקידם
בלי שמש
|
אפילו נגן הג'אז השחום והעכבר שכל היום מתופף על הקירות נרדמו.
לילה ... מעט מאוד אנשים ערים בלילה
|
מה אומרים ללב שנסדק,
כשבפנים יש רק דמעות ומחנק?
האם מדברים, האם מעודדים,
או שאולי רק שותקים ומחכים.
|
|
|
מעניין, יש פה
ריח של קיץ.
נדמה לי שהגיע
הזמן לעבור
לקמצ'טקה.
|
|
