|
I will not make any deals with you. I've
resigned. I will not be pushed, filed, stamped,
indexed, briefed, debriefed or numbered. My life
is my own. I resign.
מעבר לזה הוא החזיק ברשותו נכסים רוחניים יותר, כגון כאב ראש
מצלצל...
|
לטבוע
בגלי ענק שוצפים מלח מר
חסר אונים אתה עף מחליק גולש
נישא לאופק מדהים באחרוניותו
|
איך הקור של הקור
בנימיו אז גרם לי לאימת הצליל
|
חוד קר לרקות
וריח בזלת נוטף את המורפין
|
מנהרה לבנה אני רץ
מצדדיי על קירות תלויות תמונות לבנות
בסוף המסדרון
אני רואה סוף
|
מישהו ששמו כוונה לוחץ על מתג
מעביר קיץ לחורף
משנה אספלט שטוח בחנות ריקה
לבוץ של עצבות הקיום
|
אני נושך את חיוכך הבלונדי
מה שיש ביננו הוא רחב
לדוגמא - כשאני עכשיו לוגם אושר מוכר כבר
כמו קפאין
|
במפל אי השפיות - חרירי וברזלי
ואני ניבטתי בדרכי במעלית היורדת
במראה - עיניי היא לוטוס סגול
|
מילים שוטפות אלייך
כמו פרפרים עוקצים
את האסטרוגן שלך
|
נשקי אותי
פתחי פיך הזאבי
נשימת הררי ארץ צפונית
מרוצצות
|
אני חושב שכולכם פחדנים
וזו האמת שלי
סליחה באמת שאני לא מנסה לראות מבעוד מועד את הטוקבקים
|
וכבר אין לי שום בגד
שם בתחתית התחתית
ואין לי פחד
|
גוף אנכי בחשיכה
מעלי תקרה פרושה ככנף
משקלה מכביד לו על המוח
|
היא נורא יפה ואני לא אוהב אותה.
היא כל מה שיכול להיות כשיש שפה תחתונה עסיסית מתעגלת ואדומה
ודווקא מזה בדיוק
אני סולד בטפטוף
|
אשה שהייתה יפה פעם שרה בהול ענק
ואז עוצרת להביט בי
והאיש מעונב כהלכה וסטנדרטי קלות
אבל מתחת לצל אני רואה אותו:
|
וחשבתי
איך אפגוש אותך יום אחד
|
אני שוכב על ערימות של בגדים
ספק מה מכובס ומה מגעיל
אבק וזיעה של כמה ימים
|
באישון הלילה אני רואה
איך שאת משכרת אותי פנימה
אני לוחש לך שאת
חולשה שכובה על סדינים
|
יש טעם אחד שלא נטעם עוד
בקצה היקום בקצה היקום
|
יורדת עליי
אולי נעלה אלייך?
ארד לך
ושנינו נתעלה אלייך
|
מחייך לעצמי
לכתוב שירה
אבל אני לא נועדתי לזה
כי אני קצת ביישן נבוך
|
והאם את נהנית -
לדפוק לי את הראש?
|
קח את איבר המין
חתוך אותו לשניים
ואז שוב לשניים
כך שתקבל ארבע חתיכות שוות
|
והנה הינך והרבה יש בך
טובה ויפה את לי, חכמה את...
אליי תהיי יפה, לשלי טובה, למה שאדע חכמה
אפשר לסמוך בך הרבה,
|
ובשקיפות אני נזכר
איך כמו קולות עוגב ענק
|
שמת אותי על על הגריל
הדלקת את הנר
ונשפת
עכשיו צריך לחכות לשנה הבאה
|
איפה חיוכך מסתיר השיניים בלשונו?
אני מטפס בהר ולא מגיע
כשהייתי קטן ולא הייתי מנצח משחקי מחשב
|
ישבנו על מחצלת
שכבנו על מחצלת
זיכרון תחושה גואה ומנפצת באור
|
ראיתי קיר לבנים
וילדים הולנדים מנסים לדחוף פתקים
טוב ילדים תמיד מנסים לשפוך את הזרע שלהם
|
בתוך המסך
מהבהבות דמויות של לוחמים סמוראים
וכשהאינפורמציה מכה הדים
אני שומע את קולה הנמוך
|
היא צורחת בעיגולים שבורים
קשתות הסדקים שלה מלאות חיים בהיפוך השתקפויות
של עיניה בשפתיה
אחר כך באס צרוד ומשקה ילווה את ההבנה לגביה
|
"מה מסתתר מאחורי הווילון, רבותיי?"
זה סתם וסט כסוף אפור עם סתם
"ועכשיו שימו לב רבותיי..." וגם
|
נשכתי את זנב סנדלך
הראקון ירד ממנו
טיפס על עורקיי ומצץ דם
|
סתם נוסע
וכפרים ערביים - מצדי
ערים שטוחות מרכז ואני -
סתם נוסע
|
ראיתי שתיים רוכבות
על מכפלות
והאידיוט שאל אותה: "איך קוראים לך?"
|
מי זה שם?
אני
יושב ושותה בירה
אז מה?
|
מלכת סאדו בתלת ממד
עומדת על ציפורני כף רגלה בקימור
|
הזמינו אותי לאולפן
לדבר על הוירוס.
|
את שומעת אותי?
אני אקח אבן
אני אקח מקל
|
מתוך בקבוק היין
החלון העגול צבוע בכתובות מסתוריות
פכפוך הים האדום המתוק
|
על הבד
שחרטתי את שמה
וקימור דמותה
שחור-לבן
הדיו נמוג
|
הגאות האלקטרונית נשבה באטיות עד שנמלים נמלים כביכול השחירו
פיקסלים במסך הקורן שלפניי.
עלתה לה גם כן, גאות קצוצה ברחובותיהם החרוכים של קצות העצבים
שלי; התכתבה לה עם מדורי הפורנו, התעטפה לה בסמים מונו-זמינים.
"יש לך הודעה חדשה",
|
COol CAsh IN Exits
מי הוא השוכב על המיטה השחורה בעלת המצעים הלא נקיים והכסופים
וכלבו לידו?
מי הוא זה שבעורקיו החשמל הלבנבן?
|
הקדמה: אבקשכם לא להתאמץ. הסיטו את התדירות לזאת שישנה בתוכו
של התוף העמום שאיננו רואים והוא מערה במים זולגים בה לאט.
ובפנימה חם וקר כאחד.
|
כדי לספר לכם ולעצמי על נייה, אני חייב להיות בבית קפה.
מעלית.
יש לי בביתי מעלית אבל אין הרבה קומות אז אין מה לדאוג שמה
מוחי יסתחרר לגבי נפילות.
|
אני שותה תה בכוס זכוכית בתוך ארכיטקטורה יפנית.
אני משחק שח עם אדם מדנמרק בן 26.
אבל...
אין לוח שחמט.
אנו משחקים בשחמט המוחי.
|
עקצצה בי תחושה סגולה. עקבים דרכו עליי וכף הרגל הנשית המתארכת
כלפי מעלה הייתה גידית וורידית.
קצת לפני כן, נמצאתי בדרכי לבניין זה בפוסעי בחניה והיה זה
חשוך ושמעתי את הדף הדלת הנטרקת. שוב ושוב נטרקת.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
כשאני צריך
השראה, אני קורא
סלוגנים.
צרצר. |
|
