|
הבדידות מסתלסלת
כעשן כחלחל מעל מאפרה עמוסה לעייפה
|
עכשיו כבר אפשר להריח את הגשם מתקרב.
ויודע שתגרום לשריר הלב שלי להתכווץ,
לבטן לכאוב.
הריח שינדוף מכתפיך החשופות
|
בלילה אחד
מגע ידך בין שכמותי
הצמיח זוג כנפיים בשלל צבעים.
|
ובעיניך מבליח שחר.
ריסיך רוטטים במאבק שקט.
לשמר רסיסים אחרונים של חלום.
|
קיללת אותי,
כשנסכת עונג
מכפות ידיך
|
אלוהיי, תן לעורבים לנקר את עיניי,
שראו לידתו של כוכב בשמי ערב,
|
|
|
ואם אני רוצה
לשלוח באגט?
צרפתייה מתקוממת |
|
