|
בהיזכרי כעת בראשית הקיצים
ארצה רק עוד לדעת שלא בערו לשווא,
שהיו עלומיי כאותם קוצים,
שבהרגישם ברוח הנושא הבטחות,
יקבלו זקופי קומה את כורח הדליקה.
|
בנפילתך אל בור המראות
נגלית לך עריית העיר
ומערה יער בה
|
לא כמו קליאופטרה
שכל ארץ הנילוס
הייתה לצנינים בעיניה
וידעה כבר ממלכה אחרת
|
ונדמה שימיי כבר כתובים
וחתומים
אבן אין לה הופכין
בין ספריות האתר
|
וכשמושים החוצה את גופו
עדיין אינו יודע שחי הוא
ראשו סחרחר עליו
וכל מרכבותיו נוטות בין גלים
|
קרב היום שבו
לא אוכל עוד לשאת
את בוגדנותן של ערי החוף,
שבהתפורר הממלכה (והיא תתפורר)
תהיינה הראשונות להתיר עגינתן
מחבלי ארץ זו.
|
חיפשתי אררט אחרת
כמו המבול ההוא נשכח ממני
כמו כבר שככו הימים
|
סדום בערה
והשיעור נמשך כנצח
כל כל פחדנו
שמורתנו תיסוב אחור
|
שעות גנובות לא ימתקו.
האבן שהוטלה אי אז
אינה שוכחת את יד מיידה;
מעגלים של אובדן
|
והייתה הבוצה האחרת.
לא זו שכיסו שושני הנהר.
אולי היה זה רק כזב הנחל
|
ההתרוקנות הזו
שהיא כולה שקיפות.
האדום המתבקע מתוכה -
לב מתגחל באור המשליד
|
לפעמים חורף שחון
מסתיים בקצה פרוור
היכן שאינך מצפה לפריחה.
אובך החג שוקע לפתע
|
אני אינני מקליט דבר מלבד מוות.
למעשה, אינני מקליט דבר.
אני דוגם את שנחזה
להיות בר-חלוף;
|
בראשית הייתה חבטה.
משהו פגע בדופן.
חשבנו: סנונית שאבדה לה דרכה
אבל האביב לא איחר.
דבר נורא בישר את בואו
וזו הייתה שעתנו היפה ביותר.
|
אדם זה,
שטביעת החורף כבר בו,
שהוא עותק יחיד, עולם,
|
הכוכבים הם קהל תלייניי
דממת הלילה יורדת עליהם כמצנפת.
מזרמי העומק עולה ההכרה, נצרפת.
|
השפה נמתחת לכדי
חבל דק
עד שאיש מלבדך אינו מבחין
בתהום הפרושה למרגלותיך.
|
משהבחנתי בסדק הנבעה בתקרה,
החלו לדלוף השמועות
כמו מעצמן.
טפטופי מידע ראשונים
חלחלו דרך הצינורות המקובלים.
|
יד השיכחה כמו נשלחת אז,
צמצם נסגר עליך כטלף
להנציח זרותך.
|
אם תלך אל ים האתר הגדול
בשעת כיבוי נשכחת,
אם תלך
אל תשעה לשאון הגלים
|
ונדמו לו הרחובות עתה סגופים ומרודים
לא הוד מלכות בם
כה אבודים היו חייו ההם
שמיים מבעד קוף מחט
|
פעם עירי הייתה נהר
כבר שכחתי ופתע זרם שטף בי
ונזכרתי אז שמיה נסגרים עליי
|
יופיים של גני עינויים
הוא בטבעיות בה נשללות מאדם זכויותיו
עקירת צלם אנוש באור הרך של מאי היא דבר מובן מאליו.
|
ואז הכה הברק.
לרגע הסיח את הדעת
מלב החשיכה המזדנק לו
מבעד לצלעות הלילה.
|
והייתה זו רק מראית היותך
חומקת בין סנוורים
כשהצלפים נמנמו
והאוויר לא נשא דבר
מלבד כובד הבריחים
|
יש וחולמים בהקיץ
נקראים בבגרותם
להשלים שיעורים שהחסירו.
|
תשעה קבין
של עומק מר
קוראים לי הקולות
לא אדע, נים נסתר
|
אין זה
שיכרון ליל קרבות.
זה מכבר חדלה תרועת ההמון
ויין הניצחון שוב נלגם אל זגו.
|
את עוורונם של רבבות אנשים זעירים
שבורי לב, היוצאים מדי לילה אל מותם
את הנזקים המגוחכים שגובה הקרבתם
|
אלוהים מצלם את צלמו
והרגע אובד.
|
כשיתעוררו הזקיפים
יהיה הלילה כבר מנוקב ככברה,
תרמילי כוכבים זרויים
מכל עבר
|
איני הכותב.
בימים עברו
מינני שגריר.
עד כאן הכל שריר.
חסינותי לא עמדה לי
עת נדם עטו.
|
לאחר הצגה
לגיון הצופים צובא
על פתחי היציאה.
לרגע נדמו כתליו
של התאטרון היפני
דקים כנייר מבוטן.
|
על חוט השעה
יתנודד היום ההוא, כבר צל.
גחליו עוממים
מקדיחים נזיד אפל
|
נעדר אחד
מול כל צבא הלילה
|
בגלגולנו, גולם הפך פרפר
ובטרם ידענו, קם עלינו יצרנו
|
והרי בסך הכל רציתי לדעת
מה יש שם
מעבר לשטח המת
ובעצם לא היה כלום
|
הלילה יחצה
גבר לבדו
את הגבול.
גבו אל המסך המוחשך
והוא גורר את עברו כמלכודת.
|
לרגע שמטת את הרצועה
והרגע לעולם לא ישוב.
כה נרפה צל אחיזתך
במובן מאליו. כה רפאי.
|
חיים כמשחק קלאס שנזנח.
דילוגי הנערות הנשמעים מעבר קירות
שהשנים העלו בהם אזוב.
|
הטקס בעיצומו.
אתה רק כלב תועה
שנקלע לגיא צלמוות.
|
ציפורים עקורות מלב
תמיד חוזרות בחשאי אל
קיני הרפאים שלהן
|
קרום היום נבקע
בצניפת רשתית -
דק מדק, מכחיל
דם ההמלטה
במבואות האור.
|
דו"ח זה נכתב כמו מעצמו
לנגד שמים ריקים מלוויין
ביודעי כבר שהמשימה לא תושלם
שחורף נוסף לא יבוא.
תחזיותיי נטרפו כולן.
|
ובבוקר ההוא
כמשו גני ההרף
והבאיש הפרי.
כענפים צלופי רוחות
|
לו לרגע נשמטתי
מזכרון העדר
להיות קצה האפור,
פיל לבן
|
מבעד לכילת התום
מצטמצם הפרבר
לכדי מלכודת
|
חופש התנועה בחלל
דורש התמזגות מוחלטת עימו
אקרובטיקה של מוות.
|
מעל הגגות הכהים
נחזית בהם הלבנה צפה כעובר,
מוגנת, ללא מום.
השיר מעולם לא נולד.
|
אל הארכיון האישי (37 יצירות מאורכבות)
|
|
מוצא הקרנף
מהתות! ואולי
להפך?
דארווין!!! מה
זה היה שאמרת
וכל הדתיים
התעצבנו? תגיד
את זה רגע עוד
פעם!
...
אבל איך יכול
להיות שמוצא
האדם מן הקוף?
המוצא של אדם
הוא בכלל
משוודיה!
...
אהה, אתה דיברת
על אדם אחר...
הבנתי.
אז מה בא קודם,
הקרנף או התות?
קרנפית התותים
מחפשת משמעות |
|
