|
הכלום עוטף אותי
ממלא אותי
(באופן שרק "כלום" מסוגל למלא)
ואין לי תשוקה לעשות דבר.
הפסיכולוגים היו קוראים לזה אישיות פאסיבית ואפילו מרחיקים לכת
אל נבכי הדיכאון הקליני
והיו מחפשים היכן להאשים את אימי
(דבר שגם אני חטאתי בו לא מעט, לצערי, ולצערה של אימי)
|
רק בחשכת הליל אני מרשה לעצמי לתהות,
להשתעשע עם רעיונות, להעיז
ולפעמים, לקול השעון המתקתק, מתקתקים איתו רעיונותי וליבי פועם
בקצב השעון.
|
|
|
עצבנתי קצת את
ההורים אז הם
גיהצו לי את כל
הספרים
הלן קלר מכה
שנית |
|
