[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על בלאק סאולאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי בלאק סאולאל היוצרים המעריכים את בלאק סאול
זמן רב מאוד עבר מאז העידכון האחרון, ואיתו גם המון
שינויים מהותיים.
הילדה הקטנה התבגרה, יצאה ממשברים רבים ונסיונות לא
מעטים, היא עכשיו חזקה בזכות עצמה, אך עדיין ישנה אי
שם נפש אפלה ואומללה אשר משתלטת על היוצרת בעיתות
משבר.
יש רגעים שבהם היוצרת מרגישה שהיא ממש באופוריה ואז
כמובן היא נופלת חזק..
מידי פעם מרגישה התרוממות רוח. ואז כרגיל... המדרון
תלול מאוד.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
גן עדן
דיברנו על כל מיני דברים שבד"כ לא היינו מדברות עליהם ליד
החבר'ה..
כמו..
לברוח.

גיהנום
אין לי מושג מדוע זה כאב לי, אבל משהו בראש כאילו התקבע על
השמות האלה שלא הכרתי, זימזם לי כל הזמן כמו זבוב נודניק שמסרב
להרפות, ניסיתי להתייחס לזה בביטול, אך זה לא עזב אותי..

מקאברי
לעזאזל עם הילדה הזאת......
היא הורסת לי את כל התוכניות שלי!
איך שבא לי לרצוח אותה.. רק שלא תפריע לי יותר!
אהממ.. זה רעיון טוב בעצם.

סופני
הייאוש הזה.
הבדידות הזאת.
מה הם עושים לנו?
פוגעים.
זאת למדה על בשרה הילדה הקטנה שיושבת לצידי ואומרת לי כל אשר
אני מקלידה כרגע..

אהבה נכזבת
לבסוף ההניתי להקשיב..
פספסתי כבר את הרוב אבל הספקתי לשמוע משהו...
"........ רק שתדע, אלון, שאני לא מסוגלת בלעדייך, אך גם לא
איתך.."


לרשימת יצירות השירה החדשות
ביקורת
אני היא אחת
אך פנים רבות לי

ייסורים
הבטחות ועוד הבטחות פורחות באוויר כמגדלי ענן נוצצים מטיפות
מים שאך זה נוצרו...

מקום
אי שם,
אני יודעת
שמחכה לי
דבר מה...

הגות
שוכבת על החוף הלבן,
פשוטת איברים

בדידות
הולכת אני בגיא צלמוות,
גופי נטרף בדרך

אכזבה
כל כך קשה להתקרב אלייך
ובאותה המידה להתרחק ממך

יש לך אישיות כובשת
כריזמה מושכת

אלוהים
היסודות החזקים נלחמים זה בזה
אין פה מנצח ומפסיד
תמיד שניהם יצליחו במלחמתם
ורק אנו סובלים

ייסורים
עוד דמעה נופלת לה,
הזמן עובר באיטיות מרגיזה,
האדמה נהיית לחה

גורל
מה אני אעשה?
איבדתי את כל היקר לי,

מחאה
שיהיה, פשוט שיהיה.
לא איכפת לי

מחאה
נהרות של דם זורמים ברחובות
השמיים אט אט מתעכרים

בדידות
עומדת לבדי על המזח הישן
מסתכלת קדימה, על השקיעה
צופה בשמש, איך שהיא מתחברת למים
והשמיים מחליפים צבעים,
מתחננת להיות חלק מכל זה

גיהנום
אם רק הייתי יכולה,
כבר ממזמן הייתי עפה...

אכזבה
היש דבר כזה שנקרא שלום?
אהבה?
חברות?
יש דבר כזה?

מקום
חושבת שזה חלום בלהות,
אך למעשה זו המציאות...

מקבר
לפעמים הבדידות יכולה לפגוע בנו
לפעמים היא אוכלת אותנו מבפנים

עצב
כבר מזמן איבדתי כל מטרה לחיות
ממשיכה להתהלך בעולם בחוסר מעש

מקבר
שקטה כולי, לא נעה ולא זעה,
לא שמה לב לקולות...

צועקים את שמי כל הזמן,
ואני לא מגיבה כמו זומבית,

מורבידי
ממרומי בגרותי אני עדיין רואה בי ילדה קטנה
מהססת לשלוח יד בעולם הגדול והרחב
מפחדת פן אפגע, שכן מרגישה אני תמימה
ופגיעה עד כדי שאחוש כעלה נידף הנע עם כל משב רוח.

כעס
נמאס לי לחכות
לטלפון שלעולם לא יצלצל

שם, בין אפלולית העצים עמדה לה דמות קטנה
והסתכלה עליי בעיניים קרועות לרווחה כלא מאמינה...

מקבר
הגוף שלי כאן.. אבל הראש שלי במרום אחר...
אני לא חושבת על דברים שטחיים...
רוצה רק לחשוב על הדבר הכי חשוב לי...

גורל
כל מיני רגעים עוברים עלי בכל רגע
כל רגע שונה מקודמו
אין רגע דומה לרגע אחר

כמיהה
רק בשבילך..
הכל
אני אמשיך לחיות עוד קצת

כמיהה
רק זיכרון מתוק אחרון,
שילווה אותי ברגעיי האחרונים...

ייסורים
אימא, אימא, הוא מכאיב לי!
מושך הוא אותי למטה,

הומור
עוגי פלצת..
דגני הבוקר של תלמה
שכולנו מכירים מילדות..
הקופסה הסגולה עם ציור התנין
שנקרא עוגי

מקבר
שכבות רבות של כאב
עוטפות אותי מכל עבר


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היפרדות
נעמדתי מול הצוק הכי גבוה שראיתי בחיים שלי כאשר הייתי
מפוכחת...
אבל בשארית כוחותיי נאחזתי במעקה וצרחתי לעזרה
חבריי שהיו בקרבת המקום שמעו אותי צועקת וחשבו שאני אי שם
במעבה היער ולכן לא חשו לעזרה.

אורבני
עכשיו אני רצה בשדות הנצח
סופסוף השתחררתי מכל המוסכמיות הנוקשות
אבל יש אחת שעדיין אוחזת בי מאחור

אוטוביוגרפי
כבר כמה זמן שאני יושבת כאן, ללא מעש, ללא עניין בשום דבר
חיצוני...
מכונסת כולי בעצמי, שוקלת מידי פעם לשלוח יד בנפשי, אבל כל פעם
שאני מתקרבת לביצוע, קופץ לו איזה קול קטן ומעצבן שאומר לי לא
לעשות זאת, כי אז אפספס את הגדולה שלה נועדתי לכשאתבגר...


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
העיניים הן החלון לנשמה שלנו...




לבמה החדשה
היקרה שלום:

יש איש אדום
שצורח עלי
למעלה, רק עכשיו
שמתי לב.

תגידו לו
להפסיק.

בתודה
השומר


תרומה לבמה





יוצר מס' 2505. בבמה מאז 7/4/01 10:08

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לבלאק סאול
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה