|
 14013497
" איבדתי אמון במרחקים , בהורים
במטוסים.
איבדתי אמון גם בשבילים המפתים
בגלים היפים
שהרחיקו אותי ממך
וכשמתת
גם אז לא יכולתי לשוב לראותך"
מוקדש לפמלה לנדאו 1983-2001.
פמה , בגללך אני יודעת כמה שכיף לחיות.
עכשיו לגוף שלישי...
קוראים לה טניה , ילידת 1983 של בואנוס -איירס.
הדף הזה פשוט עוזר לה להפרד , מפמלה ומאכזבה עצמית
גדולה
ובעיקר מתחושת אובדן.
סליחה על הזמן האבוד ועל כיסופים ניצחיים.
En el sielo de tu amistad sigo caminando
בתוך שמיכת טלאים
של צחוק ואושר אינסופי
את רוקמת את חייך וילדותך
|
מחשבה מרופטת,
שקשורה לי בדם
|
אותי את לא עוזבת
את צריכה לצייר לי עוד שמש
הפעם גדולה יותר
|
הבכי שיוצא כשאת לא מוכנה
שמפתיע אותך באמצע שיחה.
|
תמרחי אותי בגואש
בצבעים שלא יורדים
תשאירי לי עקבות
למצוא אותך
|
היא בטח מרגישה בתהום
במים העמוקים שהשמש כבר לא מגיעה אליהם
|
העיניים הצוחקות שלך, הן מצליחות
הן מסתירות את הכאב שלי,
תודה.
|
אני לא אשנא
אני לא אקלל
אני לא אקנא.
אני לא אתקרב
אני לא אקשר
|
את דוחפת אותי קדימה
ממך והלאה.
|
|
|
נכון שבמבה
וקולה זה הכי
קטלני בעולם? |
|
