|
ללטף עשבים בין חריצי מדרכות
לאסוף חתולים
|
דמעות זולגות מגגון מרפסת הכביסה שלי
ושמיים סגולים מחזירים לי מבט כהה
|
שוב אתה נוטש אותי
מפקיר להיות טרפן של שעות הלילה
|
בידיים חלקות מזיעה
ובחיכוך צורב של הציפורניים
אתה הפלדה שלי.
|
תהום מלפני
נצבת
בקיום שלא ניתן להכחשה
הריקנות במרחק נגיעה
ואני נוגעת
|
|
|
-סליחה, איך
מגיעים לבמה
חדשה?
אחרי הרמזור,
אתה פונה ונוסע
לסוף העולם
שמאלה, אז פנייה
חדה למעלה, וישר
פרסה לאחור,
הבנת?
בעצם לא משנה...
כל הדרכים
מובילות לבמה
חדשה!
זאת שהולכת
לסוף... שמאלה. |
|
