|
בימבה היא מודל 88. נוצרה בחיפה.
היא מנסה לראות את החיים בצורה כמה שיותר חיובית
(אבל לא תמיד זה מצליח לה).
בפעמים שהיא מרגישה מתוסכלת היא פונה אל כתיבת
שירים- מעיין סוג של קתרזיס בשבילה.
מטרתה הסופית היא למצוא את הדרך שתוביל אותה אל
האושר, אך בינתיים היא מסתפקת בכתיבת שירים.
האמת שמאז הפרידה החיים לא כל כך חייכו אליה. היא ניסתה מאז
לצאת לכמה דייטים (חברות שלה סידרו לה) אבל הכל נראה לה כל כך
שטחי. וכל דייט הסתיים בלחיצת יד ובנשיקה מנומסת על הלחי
ובהבטחה ש"נפגש שוב בקרוב."
האמת גם שהיא לא כל כך המשיכה הלאה. ובאמת שהיא ניסתה
|
אני אוהבת
את הרגעים בהם,
אתה
|
נעלמו החיזורים שכבשו אותה בקסמיו,
נעלם המבט האוהב בעיניו
נעלמו גם מילות האהבה שגרמו לליבה לחייך.
|
כשאתה סובל אני ניצבת מולך חסרת אונים
מנסה לחשוב על מילים מעודדות,
אך מוחי כמשותק.
|
לא רציתי להגיע לרגע הזה.
אני מוציאה את הקופסה ששכנה מתחת למיטה -
קופסת התכנונים שלא יתגשמו לעולם.
שם קצת ארוך לקופסה כל כך קטנה.
|
הוא תמיד שם לצידה.
גם ברגעים בהם היא נכנעת לצד הרגיש באישיותה
הוא מנגב את דמעותיה,
אוחז בידה
ומחבק אותה קרוב קרוב.
|
|
|
"המספר חסוי"
גרפומן הסלוגנים
בתשובה לשאלה
כמה סלוגנים הוא
כתב עד עתה |
|
