[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי בילה גרינברג
And maybe it's time to LIVE




לרשימת יצירות השירה החדשות
אני כבר לא יודעת במה אני מאמינה

הכי
לא
אני

געגוע
את הגעגועים
לזרוק
רחוק מכאן.

אם
תגיד
שמעולם לא זכרת

להתנתק
מכל
מה שעוטף
אותנו.

גם
לא אאחל לך
שתיחנק
(מהסיגריות המזויינות שלך)

ושרק אם
נחזיק אותה
חזק חזק
יד ביד
היא לא תברח לנו
מבין האצבעות.

ואדע

שאף אחת לא תדע להכיר אותך
כמוני.
(ושרק איתי, אולי גם אתה, היית לומד
להכיר את עצמך)

אומר לך:
"חלמתי שנעלמת לי"

בוא
נדבר ככה
סתם
על הכל.

אברח
או
סתם
אלך
ממך

מישהו
אמר לי פעם
ש מאהבה
לא מתים

בא לי
רק
לחבק
אותך.

חייכי.
גם אם,
רע לך,
והדבר האחרון
שבא לך,
הוא
לחייך.

אולי זה מטופש

עם
כמויות האהבה

געגוע
הייתי רוצה
לבלות איתך
את כל שארית
חיי
מבלי לדעת
מה אני מפסידה.

אז עכשיו,
שמתי את
המשקפיים
הורודים

אומרים
שהכל עובר,
ושאני אסתדר
גם
בלעדייך.

אל
תדבר איתי
כאילו כלום
לא קרה
כלום

אי אפשר
לספור

פשוט אל
תשכח
אותי

אתה
ממש כמו
שיעול מעיק

לך -
אוריש
רק את
ליבי.

עכשיו,
הלבד של הביחד
פינה את מקומו
ללבד
של אחרי
הלבד של ביחד.

בתמונה
מראשית הדרך שלנו

קצת קשה
לי
לשכוח
אותך

ורק האהבה שלנו
היא נצחית
והרבה מעבר לזמן

אבל לא נתת לי
רגעים אחרונים
של חסד

בעיקר -
זה ריח
של געגועים.
המון עצבות,
וקצת חופש.

שתיקה
עדיפה לפעמים

האופטימיות
שבאה עליי פתאום

מתחת למסכות
ששמנו על עצמנו
כדי שנהיה
שונים

איך שוכחים מישהו

כי דווקא עכשיו
כשאתה יכול
זה לא מעניין אותך
בכלל.

זר של פרחים

שרק יודע להרוס
ואם לבנות,
אז רק עקום.

קר בחוץ
ויורד גשם
קר בפנים
ויורדות דמעות

או שאנחנו מדברים בשפות שונות
או שזה פשוט דו שיח בין חירשים

בוכה,
ואולי דמעותיי בלתי נראות
כיוון שאיש לא
שם לב

אם רק היה לי
אותך

בהדחקות
תמיד
הייתי טובה.

בחצר,
שמול הבית
יושבות אותן זקנות
על אותם ספסלים
כבר עשר שנים
(לפחות).

געגוע
עד כמה
היית
הכל
בשבילי

לקחת אותך
ולטלטל
ולהסביר לך
שאני אוהבת אותך.

כי היא יודעת
מה שאני לא

אולי
אם הייתי
מבליטה את החזה
ומדברת
יותר
מאשר
שותקת

אני מנסה לבחור
את הזיכרון
הטוב במיוחד
כדי שיזכיר לי
אותך.

אם לא אתראה עמך יותר
זכור כי אהבתיך
ולעולם לא אפסיק
לאהוב

געגוע
את הכל לקחת איתך
לשמיים

געגוע
חם בחוץ
אבל זה רק זמני
עוד מעט יחזור
החורף

חבל שלא באת אתמול
היה לי קר

כל כך הרבה
חומות של שתיקה

עצב
הייתי רוצה
לעצור את הלב הזה
לחסום אותו
מכל רגש

תגיד,
אתה מאמין?
אפשר
לחיות

אל תדאגי אומרים לי
זה סתם שום דבר
אבל כנראה שתמיד הייתי
טיפוס קצת מוזר

אני כבר לא מתגעגעת אליך.
אני חושבת,
שאני יכולה להגיד
שאני גם כבר לא אוהבת אותך

כמעט ושכחתי
-

אותך.

אמרת לי
לכתוב
שיר
כי אני עצובה

ולמרות
האכזבות, והכאבים
והבדידות
(הבלתי נסבלת)
אני פשוט
כל כך אוהבת
לאהוב
אותך.

איך משהו
כל כך משמעותי בעיניי
לא שווה
זיכרון
בעיניך?

לבד, כן רק אני כאן
לבד, לאן ללכת לאן?

(גם ככה, אתה לא מוסיף לי בריאות)

לפעמים
השתיקה הזאת
ממש-
יכולה לעשות אותי

חירשת

כי רק מי שיוכל
להסתכל
בעיניי הירוקות
ולא ירתע
יצליח לראות דרכי

געגוע
אבל אני
כשאני רחוקה ממך
מתפוררת
כמו אבן גיר

לי,
יש, היו ותהיינה
בכל מקרה
יותר דמעות.

בדידות
וכולם מסתכלים
ואומרים
גם זה יסתדר

אהבה
הייתי מוכנה
לסלוח לך

מקום אחד

רק אני, משום מה
נשארת תמיד
אותו הדבר

עייפתי
מהמבטים שאתה
נועץ בי
מבטים
שעייפתי
מלנסות לפענח

עכשיו
כשהצלחתי
סופסוף להבין

עץ בודד
באמצע המדבר

חסינה
לעצב

אמרו לי שנהייתי
שמחה

העצב והשמחה

לחיות
ביחד

עצב
את כולם העמסתי
על הפסנתר
שכמעט וקרס
מרוב העומס

לעתים אני
מרגישה
כאילו משהו
מתחיל להיפרם
בזוגיות שלנו.

ריקנות

אכזבה
אבל נכון לעכשיו
אני רק רוצה
חיבוק.

וחשבתי לתומי
שזה נורא אירוני
בית קברות
בסמוך לשדה פרחים

בדידות
כל האורות כבו
המסך ירד
כולם הלכו
ושוב נשארתי
לבד.

היחסים שלנו
לאחרונה
גורמים לי
יותר עצב

השתניתי.
מהמון בחינות.
ואני לא יודעת להגדיר איך ולמה.

אהבה נכזבת
הפגמים שלהם
יוצרים את השלמות
שלך

עברה שנה
ואותה
המחשבה
עוברת בי
שוב ושוב

אבל אתה שקוע,
בעצמך,
או בה,
או בהם,
(ואולי בכולם יחד)
רק לא
בי.

רעש מבחוץ
שתיקה מבפנים

עדיין לא תשים לב
לקיומי.

הוא אמר לי
שאנשים זקוקים
לחום ואהבה
אחרת הם
פשוט
נעלמים




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
לכל הבנים בעולם
יש צלקת במוח
לחלק חריץ ולחלק
תהום
כל מה שקורה
קורה רק
באשמתם... מאיפה
הבת צריכה לדעת?
שישימו לפחות
שלט אזהרה


הבנות מרעננה


תרומה לבמה





יוצר מס' 30269. בבמה מאז 16/1/04 23:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לבילה גרינברג
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה