|
לא יצא לי לחשוב את מה שאני כותבת.
זה מתחיל ממילה וזה יכול להפוך לעולם שלם.
לרוב אני מתארת בדיוק את מה שאני רותה שיבינו, אבל
לפעמים גם אם הדברים נראים לכם הכי ברורים שבעולם,
זה לא אומר שזאת הכוונה.
אל תתנו למילים להנחות אתכם, תנו ללב ולדמיון.
תנסו לשכניס את עצמכם לתוך עולם של בלבול חושים,
אי שייכות, אובדן והמון המון רגש שמתפרץ מבין
השורות.
מקווה שתהנו.
אני לכודה בכאב, אני לכודה במעגל אש.
אין פה איש, רק הכאב שמתרוצץ.
מנסה שוב לקום, אך הלב מתוטט
הדם נשפך, הוא פשוט דולף.
האש- היא שורפת...
|
אני הרגשתי באותה השניה את עולמי נחרב לי מול עיניי עכשיו כבר
הכל היה שחור לא היתה טיפה אחת של לבן או אפילו אפור.
הכל היה שחור על שחור על שחור...
תוך מספר שניות קצר כל המבטים הופנו אלי אני לא ידעתי מה לעשות
עם עצמי
|
אני מנסה להבין דברים,אך שום דבר אינו יוצא.
הלב אומה הנשימה מואטת ואני,אני חושבת...
|
אני מרגישה אותן נכנסות לי מתחת לעור
הפרפרים בבטן קורעים אתי ומנסים לצאת החוצה.
|
אבל, תתארו לעצמכם שברגע שאתם סוף סוף מרגישים את החמימות הזאת
ואת המושלמות הזאת משהו רומס אותה לחתיכות קטנות קטנות.
ואתם לא מצליחית לאסוף את כל החלקים הקטנים האלו.
כאילו הירח התנפץ לאלפי רסיסים קטנים ונעלם.
והשמש התפוצצה ואינה זורחת יותר, הרוח חזקה מדי
|
|
אתמול ראיתי
אותה הולכת
לבדה
התל אביבי שזאת
אהבה |
|