[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בגלל שקר
how i wish, how i wish you were here
we're just two lost souls swimming in a fish bowl
year after year
running over the same old ground
what have we found?
the same old fear
i wish you were here...


אל היוצרים המוערכים על ידי בגלל שקר
בגלל שקר אני לא מצליחה לישון
בגלל שקר קשה לי לחיות
בגלל שקר צריכה אותך פה
תחחמם אותי ותהיה קרוב

בגלל שקר לא יוצא לי לחלום
בגלל שקר כואב לי לכתוב
בגלל שקר לא יכולה לזוז
כי הקור חודר
הקור אפל
הקור עוזר לי בערך
הקור מורה לי לצאת לדרך

דרך ארוכה וקשה
דרך שבסופה אפגוש בך
בסוף הדרך לבטח אהיה שמחה
מאושרת
כי זה לא נגמר עד שכולם מרוצים

בגלל שקר אני צריכה אתכן
בגלל שקר אני בוטחת בכן
בגלל שקר אלחם למענכן
לכל אחת ישנו חן
חן שונה
חן יפייפה
חן שלעולם לא יאבד


בגלל שקר צריך להתארגן
ולצאת למסע ארוך
מסע שבעצם כבר מזמן התחיל...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אבל די, צריך להתעורר
צריכים לוותר
כי כך
כל אחד פוגע באחר
אז בוא נצא לדרך חדשה...

This nightmare is too real
and im so exhausted.

לכן, הבנות שלי... אם תראו את זה.. ו... תקראו את זה...
תדעו... אני לא יודעת מה להגיד... פשוט אני מבקשת שתקראו...

חנות לא גדולה, לבנה כולה.
ומדפים, מהרצפה ועד התקרה.
ועל כולם קופסאות שחורות, בכל הגדלים.
עם תוויות, וכיתוב בזהב עליהם... בכתב קטן.

בפעם הראשונה שאתה מקבל את העזרה מהם, זה אפילו בספקנות, ומתוך
נימוס תמיד אומר תודה.
לאחר פעמים, אתה מתמסר... נותן את כולך, ולאחר שאתה והמלאך
סיימתם לקבור את ההריסות באדמה הלחה, התחלתם לכם שניכם ליצור
דברים חדשים...

ילד קטנה הולכת לבדה.
עמוק, עמוק ליער היא נכנסת, אך שום מילה היא לא אומרת היא לא
תעז, היא שותקת.

לא אהבתי את השכונה החדשה,היא הייתה סתם צפופה ומסריחה מריח
מוזר, אבא אומר שזה רק כי התפוצץ מחוץ לחומה הגדולה ביוב, אבל
אני לא מאמינה לו, אני יודעת שזה משהו אחר

בחיים לא חשבתי שככה אתה תשפיע על החיים שלי, אתה הפכת אותם,
הפכת אותי... ואתה עושה אותי כל כך מאושרת...
בחיים זה לא היה לי ברור כמו עכשיו, הרגע...

אני אהיה כלבה, ילדותית וזונה
אבל אתה תשלם על מה שעשית.
משחקת אותה חברה שלי?... שתישרפי
משחק ומנצל בנות?!
נראה לך שזה יימשך?

כשזה נגמר
בכיתי
כאבתי
הצטערתי
ועכשיו נראה לי מוזר
הפכת לאדם זר
שאני כבר לא מכירה
או אולי לא הכרתי אותך מההתחלה

תמימות טהורה נלקחה ממנה
תמימות טהורה נלקחה ברגע
את היום הזה היא לא תשכח
על היום הזה היא לא תסלח
הוא נחרט בזיכרונה
עמוק עמוק


לרשימת יצירות השירה החדשות
והעננים כבר נגדי, וגם השמש נעלמת
ורק אני פה נשארתי... מפגרת

הטיפה המרה מעיניי זלגה,
תתמודדי,
עכשיו את ריקה

אהבה
אנחנו בסך הכל שני אנשים
מאוהבים
וכלום לא יעצור אותנו
לא משנה כמה מנסים

כל כך התגעגעתי, אתה מבין בכלל כמה?
איך הרגשתי לבד, וכמה מבולבלת הייתי,
פתאום לא הרגשתי שייכת לעצמי,
ואתה פשוט עזבת

שוב הפצעים נפתחים מחדש,
שוב את אותו הכאב אני חש.
ועמוק בתוכי,
יש משהו בי,
זורם לו שם.

הזוי
מסביב פריחת עלעלים סגולה ירוקה
תפיסה מעוותת של מציאות

בשפתיים סדוקות
הצלילים שהתחברו להברות ומילים
בשפתיים סדוקות
רועדות מפחד הדברים

ואז אני עוצרת לחשוב
איך מגיע לי דבר כל כך טוב

רק תרגיש, רק תחווה, רק תמשיך
ארוז מזוודה, השאר פתק
אפילו אל תשאיר

Gos is crying,
For those who are dying,
from the inside
like me

My eyes are every were to you
Never blink, not for a sec
Freaking you baby

ואני סתם כועסת,
כי אני מתגעגעת
לכל הלילות האלו
לכל הדקות, שם,
מתחת לשמיכה.

מכניסות כאב
משתקות.
ואני?
טיפשה.
מקבלת את זה
מכה ועוד מכה.

Now I'm going back,
and now the rain doesn't stop,
now its welcoming me

שולחת לך את אהבתי
ובקושי מקבלת בתמורה.
לקחת ממני את נשמתי,
נשארתי בשיגרה אפורה.

כעס
And now I'm numb to this feeling
This feeling that doesn't exist
Numb to your words
No, I won't be your masochist!

עוד לילה ללא נחת
עוד נשימה של עשן לוקחת
את הסיגריה נושמת ונושפת
מוציאה עם כל נשיפה

אנחנו כל כך דומות
אנחנו כל כך שונות
אנחנו עושות את אותן השטויות,
אותן הטעויות.

מאבדת את עצמי
בתוך עולם מציאותי.

אהבה
Sometimes, when I wake up in the morning
I get this weird feeling, and I just wanna shout
Perhaps today there will be an early dawning
Perhaps today they will find out

הכלום שנשאר
מהחברות שהתפוררה
קשר אחיות
שנקבר באדמה

עם חברות כבר לא הולך
עם בנים כבר לא כדאי
אז מה קורה פה?
איפה אני בכלל?

ואני כמו גנן, מגדל לי פרח
את תגדלי לך בין תלמי

מהכאב שבליבך
מעיניך הנוגות
בדרכה מתגלשת על הלחי
לשפתיך הרכות

עצב
יש לי חשק לבכות,
רוצה לעצום עיניים, לא בא לי לראות,
את אותו הלילה ואותה שיחת טלפון,
בא לי למחוק את החודש האחרון

There you are
sitting on my window.
with a paper and a pen,
you let the wind blow.

רוצה לנשום אותך
עמוק
להשתגע מהריח המוכר
לנצח

why do I fall for all the wrong people?
why can't I just be simple?
attracted to the things I cannot get
didn't I understand the consequences yet?

its not a broken heart,
its a scared one...
scared of love, scared of falling.

לרגע, הכל נעשה שחור
ואיך העיניים שרפו
מדמעות,
ומקור

And I don't know why
I miss you so much
I don't know why
I need to feel your touch.

Sunlight in the darkness
or that's what I wanted you to be

You're so close
And yet you're so far away

Walking in the shadow,
Shadow of you
You're so big, and I'm so small beside you
You can do anything but I'll still love you

יחסים
My heart beats, I can really feel the pain.
I feel something and it's not rain,
I'm crying.

I almost forget how good you make me feel
And how I like the dark when you're next to me,
How I miss you every time you're here
I don't know I just like you near.

Why when I hurt myself its wrong?
You're doing it too,
I shut up; I don't want to upset you

four of us, and we don't need anybody

I'm just sitting there,
while the pain cuts through me.
I need the chance to be free.

in the darkness I will see you
drowning in a puddle of pain.

and even if we'll separate,
I will always be there
to hunt you in your dreams.

Today I'm her age,
she saw it all,
she saw when I threw my doll

אבל אתה רחוק
והאוקיינוס נעשה עמוק
הרוח פסקה לשרוק
וכלום כבר לא ירוק
אני רק רוצה לצעוק
ולשכוח
לברוח

אילו יכולתי לעוף גבוה
לראות הכל מלמעלה
ולהבין כמה אנחנו דבר פעוט
בין המון דברים חשובים

אהבה
אין לי צחוק וחיוך, הם הלכו רחוק... איתך
אין לי חשק לחיות, לא בלעדייך

איפור וצבע
מכסים את השנים שעברו
חוויות שנחוו
מסתירים סודות כואבים
צלקות ישנות
מזיכרונות שצרבו

געגוע
אתה כל כך חסר לי, שלפעמים את הכאב שבגעגוע אני לא מרגישה,
אתה כל כך חסר לי, שאני כבר לא מבינה,
למה אתה כל כך חסר לי,
ומה יש בך שאני כל כך צריכה.

כי זה לא אשמתך
זאת אני שדפוקה

אתמול כשדיברנו
אז מילותיך הפוגעות
פתחו בהפתעה
במילות סיום וטענות.

את שותקת לידי,
את בוכה בגללי,
ואת עוד רוצה לעזוב אותי.

בגלל שקר צריך להתארגן
ולצאת למסע ארוך
מסע שבעצם כבר מזמן התחיל...

בוכה בלי קול
אך מבפנים זועקת
כי הוא כל-כך מכאיב,
טיפש, לא יודע איך להגיב.

ובין הדפים היא מתחבאת
מסתירה את סודותיה
נדחקת לפינה.

הרהור
יושבת לי עם פנס ביד,
יושבת כמו ילד קטן ומפוחד

שואה
ברכבת בגרמניה
כאן על הפסים
ברכבת בגרמניה
החיים מהר עוברים.

אבל אתה רחוק
תמיד רחוק
במרחק נגיעה
אך במרחק אלפי קילומטרים.

למה את שותקת?
במה את משחקת?
למה את שומרת?
כלום את לא פותרת.

בדרך שלך עוד עליות ומורדות
נפילות כואבות
אהבות נכזבות
פרידות מכאיבות
ו-3 חברות אוהבות...

בגלל אהבה...

לא רוצה לצעוק או להסביר,
לא רוצה אותו לראות או להכיר.
לא רוצה יותר להעמיד פנים,
כי הכל לא בסדר פה, בתוכי, בפנים.

ילדה קטנה,
ילדה תמימה.
כבר לא תמימה
ולא ילדה.

אין לי כלום בפנים,
שום רגש,
היום עננים, ללא שמש,
לא קר ולא חם, האם בתוכי עדיין יש דם?

והבקרים מגיעים
והשמש זורחת
ואני פוקח עיניים
והנה את בורחת...

אני שבורה, אך זה לא אתה ששברת אותי
אתה רק זמנית תיקנת.

והאם זה בסדר
שכל מה שאני רוצה
זה לנשק אותך?

וזה מבלבל, זה מייאש
ועד שאני לא אחליט
זה מה שיש
וגם אם אחליט
זה לא משנה
שניהם זה פנטיה זולה
אגדה.

וגם בעוד שנים,
הירח שוב יהיה מלא,
ואני אזכר שלי היה כל כך קשה
כי זמנים, לא שוכחים.

אך כעת שנינו יודעים
זמנים משתנים
אנשים זזים
מחליפים מקומות
יוצאים ונכנסים לליבם של אחרים

מלחמה ברורה,
האדם נגד האדם.
אני בארץ רחוקה, בטוחה,
נראה לי שיש לי משאלה חדשה.

נזכרת מאוחר קצת, אתה לא חושב?
בדיוק כשנפרדנו, אתה בוחר להתאהב?

ואני כבולה בין קירות,
וההרגשות על סוגרות,
כלואה בין העולמות.

לראות אותך.
הידיים רעדו לי.
שקועה בחיבוקך הכל כך חזק, כל כך נעים.
מרגישה בבית בין זרועותייך.

כמה קשה
ככה כואב
כסכינים חתכו את ליבי
המילים שאמרת לי
המילים הבוגדות
המילים הפוגעות
בלילה ההוא לא הפסקתי לבכות

אהבה שבפנים
אהבה של פעם בחיים
אהבה בלי אסור ומותר
אהבה מתוקה כסוכר.

אכזבה
הם פשוט לא מבינים,
שאני לא צריכה דברים מוחשיים.
הם לא מבינים,
שאני בסך הכל רוצה לברוח מהחיים.

לו רק היו לי כנפיים.
כנפיים גדולות גדולות, בהן
אוכל אותך לכסות..

הייתי רוצה להפסיק,
להגיד די,
מספיק,

ייסורים
נסיעה, חשוך בחוץ ויש רוח נעימה,
עוצמת עיניים מקווה להגיע רחוק.
מחשבות על הלא נודע שוב מתעוררות,
מנסות לפתוח את כל המגירות.

פתאום הכל מתמוטט לי בין הידיים,
פתאום הדמעות לא מפסיקות לרדת לי מהעיניים.
די, הכל כבר כואב
הכל חונק את הלב.

עוד דמות בחיים שכבר מזמן מעורפלת..
סתם איזה אחת, זונה מטונפת...

שוכבת על הגב בוהה אל הרקיע
יש קבוצת עננים בודדת
שטה ללא מעצורים...
רואה ציפור חוצה את השמים
בלי לדעת לאן
לבד

כשהכל כבר לא חשוב
רק הביתה רוצה לשוב
והכל איבד ת'משמעות
כי מהי תשובה כשהשאלה היא טעות?

זאת לא אהבה
וזאת אף פעם לא תהיה
רק סטוץ מתמשך
אתה לא שלי
אז רק נשק אותי ולך...

ושוב אני מתעטפת בשמיכת הכאב שלי
נכנעת לבכי.
מנסה להפסיק אך לשווא.
ואתה בשלך.

עכשיו כבר אין מנוס
אין על מי לכעוס
רק להושיט ידיים ולתפוס
את המלאך שיבוא ויקח אותי גבוה
ולא ישאיר אותי כאן
לגווע...

תלויות בהם,
לא יכולות בלעדיהם.
קצת כבוד,
אין?

קרן שמש בשקיעה מבעד לעצים
פרפרים לבנים בין הקוצים
תמונת בין ערביים שכזו

מפגרת, בחיים לא חשבתי שאכתוב לך משהו
אבל עברת כל גבול
עזבי את המשחקים, עזבי את הקנאה
אל תתעסקי במשהו שלא קיים, ילדה קטנה!


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
למה אני מתעסקת עם זה בכלל?
למה זה מעסיק אותי בכל רגע פנוי, בכל רגע פנוי.
שאני לבד, שאני ישנה, שאני שותה, שאני עוצמת עיניים.
שאני חושבת על פיספוס.
על מה שאני רוצה.
על העתיד.
עליו.

Something in me has changed.
Something has grown.
I realized, that you are not mine anymore.
We're not together...
I'm on my own.

And I won't cry. I won't, 'cause you don't deserve it. You
don't deserve more tears that will drop from these eyes.
I've cried enough about you guys.

כי באמת אהבתי אותך, ובאמת התכוונתי לכל המילים... ואתה עדיין
הכל בשבילי...
אבל נמאס לי לחטוף כל יום יריקה בפרצוף... לא רוצה שייקח לך
חצי שעה להחליט אם אתה אוהב אותי כשאני שואלת... אני בכלל לא
צריכה לשאול, זה פשוט אמור להיאמר!

ועכשיו היא נזכרת,
עכשיו היא שואלת,
על הזין שלי שעכשיו את לבד
ושאת חושבת שאולי איבדת אותנו לעד!

נמאס לי לעמוד בצד, לבהות בך
ולראות אותך- אפילו לא מסתכל לכיווני.
ואני מאושרת, שלא תטעה
אני כל כך שמחה שאנחנו שוב ביחד

ערב שלם בחנת אותי. מלמעלה למטה. בחנת כל שינוי שנעשה בי, כל
דבר שזר לך. בקושי הורדת את העיניים. כן, שמתי לב. אני לא
עיוורת. ואני מודה, כשהסטת את המבט, גם אני הסתכלתי.

There is a hole in my heart.
And in each and every beat, i'm bleeding out.
There is almost no blood left...
Soon, i'll be as empty as i felt for a long time

אהבה
היום זה יום האהבה. היום שבו מציינים את הדבר היחידי שיכול
להציל אדם ממות, וששווה למות למענו. הדבר היחיי שיכול לגרום
לפרח לפרוח, יכול לגרום לעולם להיראות שוב יפה, הדבר היחיד שאי
פעם עשה אותי מאושרת. והדבר היחיד שבשום פנים ואופן אסור לוותר
עליו. לא משנה מה ה

You hurt me and have disappointed me countless times,
And I don't trust you,
I hate everything you do.
You're too late!
And I don't want to get close to you,
I don't need you.

why can't he see that I'm falling, why can't he see that I'm
not happy, that something is wrong!! How can he be so
blind?!?!

Mr. Pain is knocking on my heart's door
I don't know if I should open or not!
It's doesn't really matter
He will get in anyway

I'm trying to forget them
But my heart refuses me.

כל כך מאושרת בימים האחרונים, השמש בהחלט עושה לי טוב. צוחקת,
נהנית, מתחרפנת, אוהבת, וכמהה. הלוואי שההרגשה הזאת לעולם לא
תחלוף.

הלוואי והיית רחוק ממני, מהמחשבות שלי ומהדמעות שלי.
הלוואי ולא היית אחת הסיבות שאני נופלת ובוכה ולא מצליחה
להפסיק.
אבל ת'אמת, שהלוואי והיינו מרגישים אותו הדבר, לא משנה לי, רק
אותו הדבר.

מה אתה לא מבין?! אני אוהבת אותך!!! ואכפת לי ממך ואכפת לי ממה
שאתה חושב. אבל אתה מבקש דברים מוגזמים, דברים שאני לא יכולה
לעשות. ואני מסבירה לך את זה, אבל אתה פשוט לא מסוגל להבין.

כי בכיי עליך הוא!
והוא גדול וכואב
כמו אהבתי אליך ילדתי, אחותי וכל חיי!

געגוע
רק אתמול חלמת לידי,
והיום,
היום אתה רחוק,
אתה שם ואני כאן.
אבל בלב אתה איתי ותשאר כאן לעולם.

מכתב
ברכה ליומולדת לבנאדם שהיה חלק ממני וכבר יותר מדי זמן שהוא
לא...
אם הוא היה יודע...

או לפחות כך חשבתי.
שאחרי שגומרים
ועוברים לשם,
הכל מסתדר.
כך הוא הבטיח לי!

והזמן האפור מאיים עלי.
הוא פה רוצה להשאר.
נוח לו,
וזה לא שיש בי את הכוח להלחם בו.
אין בי את הכוח.
אין בי כלום.
ריק...

והנה מגיעים אנשים... שקט...
עכשיו המסך עולה, ואני מנגבת את הדמעות מלחיי
הצגה מהנה!

וזה כאילו שהכל לא נוגע לי,
מסתכלת מהצד.

כל מה שקורה סביבי,
מרגישה שלשום דבר אין לי כבר זכות להגיב.

החורף הזה בחיי מוקדש לך... כל ענן ששט בשמים וכל עלה שנשר על
האדמה, כל טיפת גשם על אפי...
אך בעיקר כל מכונית שנסעה והשפריצה עליי את השלוליות שבצידי
הכביש!

I want a normal vacation. one where I can go out with my
friends, and I could travel, and I could do whatever I want.
is that too much to ask?

הקור, מעיר אותי... מהשינה העמומה בה אני חיה.
כאילו שמחמם, אבל לא באמת.
הרוח מפזרת את האבק שמעל ריגשותי, כמו מעל ספר ישן.
בו, כמוהם, לא עיינתי זמן רב.

למה?
למה אתה עוד חשוב לי כל כך?
ולמה לך זה לא אכפת?
למה מגיע לי כל כך לסבול? ולראות הכל שחור.

אני חושבת לעצמי עכשיו כשאני סתם יושבת לבד.
זה לא שאין לי מה לעשות,
אני פשוט מעדיפה לברוח עם המחשבות...
אז אני יושבת כאן על החומה ופתאום עולה לראשי סתם מחשבה.

בא לי לברוח מהמציאות הזאת,
לא רוצה לשנות אותה פשוט רוצה להעלם ממנה.
לא רוצה שאנשים ידעו מה קורה ואיך אני מרגישה,
לא רוצה שיראו אותי נשברת ובוכה.

אתה יודע?
לפעמים, אני שונאת אותך

ולא בגלל ההחלטה שלך,
בגלל שאתה לא עומד בה. מערער אותי...

וזה לא אכפת לי!
לא אכפת לי שאתה מעשן!
ולא אכפת לי שאתן לא מבינות אותי!
לא אכפת לי מה אתם חושבים עליי!
ולא... לא באמת אכפת לי איך אני נראית בעיניך...

הלוואי שבאמת ידעת עד כמה אני אוהבת אותך. כמה אני צריכה אותך
איתי, במיוחד עכשיו, כשכל-כך רע לי.

להבה קטנה בוערת בתוכי...
היא שומרת עלי שלא אקפא
אם אקפא, אמות.

ואני רק רוצה להעלם, רק לקצת, רק כדי שאני אפתור את הבעיות
שלי, שאני אוכל לעזור לו. אני לא מועילה לו אם אני כל פעם רצה
לחדר או למקלחת כדי לבכות.

כי לא היית סתם עוד ידיד, שבסוף זה נגמר ברומנטיקה. לא היית
סתם ידיד, היית מיוחד. היית חבר.

חושבת עליך אבל זה אסור.
אתה פשוט מקרה סגור.
אתה לא שלי.
אתה שלה.
כל כך מבולבת.
כל היום חושבת.
לא מגיעה לכלום.

אהבה
לא רוצה להודות שכן, אני מפחדת
אבל בינתיים נסתפק בזה שאני פשוט מותשת.

יושבת על אדן חלוני, מעשנת סיגריה.
נותנת לעשן להפנט אותי, להרגיע את מכאובי.
בוהה בשמים, אך אין שם תשובה. רק מקל הסרטן הדק משסע בי את
האמת.

מקסימה שלי, אוצר יקר שלי. את יודעת שאת מדהימה בצורה בלתי
רגילה? גם כשאת בוכה גם כשאת צוחקת גם כשאני כועס עליך. למה
אנשים צריכים להרוס לנו אהבה כזאת?

אני אעשה הכול בשבילך...
וגם הכול כדי שתהיה שלי
לחלוטין!

כל כך הרבה מחשבות מציפות אותי, שמישהו רק יפסיק אותן.
יושבת על הכורסה שלי. לבד. כל כך לא רוצה להיות פה.
קהות חושים. לא יודעת מה אני מרגישה. אני הולכת ברחובות מבלי
באמת לראות לאן אני הולכת. מבלי לדעת לאן.

תקופה ארוכה של כאב. הרוח מנשבת בחוזקה, וכך גם רגשותיי.

טוב לי איתך
איתך אני הכי אמיתית
אבל אני כבר לא יכולה לקרוא אותך
כמו פעם..
לדעת אם אתה באמת שלי הפעם..

שמישהו יעיר אותי ויגיד לי שישנתי מספיק, שהגיעה השעה
את עוד תהיי עייפה ומותשת,
את עוד תעברי ימים ותראי אותך חותכת.

קשה לי, תבין אותי
אולי גם קשה לך
כמו שאתה אומר..
אבל למה אני זו שבוכה?

שונאת שאתה מכאיב לי, עמוק בפנים.
שונאת שאין לך מושג שאתה עושה את זה.
שונאת שהקשר הזה כל כך קשה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ולפעמים
כשהכל נראה שחור
וכל מה שרוצים זה להתרחק
רחוק רחוק, אל תוך הכחול העמוק
פשוט לטבוע בשמיים
לעוף בלי כנפיים

שוב הדמעות מפסיקות,
כבר כמה זמן שהן לא יורדות,מטפטפות על פניי,
כבר הרבה זמן שהן לא מוציאות מסרים מעיניי.

Trying to leave yesterday behind
but there is nothing to expect for tomorrow...

כבר אין לאן לברוח, גם עם עצמי כבר לא מרגישה בנוח, כאילו משהו
בתוכי רוצה כל כך לצאת ולצרוח לעולם כמה אני רוצה שמישהו יצטרך
אותי... רוצה כל כך לעזור!




בן בליעל!

פרובוקטור.


תרומה לבמה





יוצר מס' 66282. בבמה מאז 27/4/06 7:10

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לבגלל שקר
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה