|
היא כל כך התרגשה... עוד פחות משעה והוא מגיע. כל כך ציפתה
לפגישה שלהם, כל כך רצתה לראותו כבר. היא ספרה את הדקות
|
דמעותיי זולגות בקצב הולך וגובר
והטבע בוכה יחד איתי,
הזמן עוצר מלכת, לא עובר
חושבת שהכל הולך לרעתי.
|
לפעמים רוצה לצעוק
אבל אין מי ששומע
|
לפעמים אתה מזכיר לי את הים,
רגוע, עמוק ונמצא תמיד שם.
|
כבר אזל לי שיקוי התקווה
ונגמר לי כל כוחי
פוסעת לי, מחפשת אהבה
אבל הדרך ארוכה מדי... הורגת אותי.
|
מצטערת... שוב התפרץ בי הרצון לכתיבה, אז פתחתי דף חדש והתחלתי
לכתוב לך...
|
קרה לך פעם שרצית מישהו כל כך שהיית מוכן לעשות הכל כדי שהוא
אפילו יסתכל לכיוון שלך? שרצית אותו כל כך, שהיית מוכן לעשות
הכל למענו?
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
כולם כבר מכירים
את חוק מרפי
שאומר שתמיד אבל
תמיד פרוסה
מרוחה - כשהיא
נופלת, תמיד היא
נופלת על הצד
המרוח,
יש לי פיתרון,
או להעיף את
הפרוסה ורק אז
כשהיא על הריצפה
למרוח אותה,
או למרוח את כל
הריצפה, ואז
פשוט לזרוק
פרוסות לחם!
שאול מהמוסד,
בהצעה לשיפור
התרבות
הקולינרית. |
|
