|
 לכל אחד יש את ה"YOU" שלו... רק צריך למצוא מי זה |
קט
 
בחורה שאוהבת לשיר ולכתוב מוזיקה.
מילים של שירים, מנגינות, ביצוע.
אהבתה הנוספת היא בעלי חיים.
רוצה להצליח בתור זמרת.
רוצה לגעת בנשמתם של כמה שיותר אנשים.
עומדת, מעיפה מבט ביד שמאחורי העצים, היד שיושבת שם כבר שנים,
וחוזרת לבהות בשמים, משתדלת לא להסתכל למטה כי למטה לא יפה.
שום קול לא בוקע ממנה, רק הדמעות מעידות על קיומה.
|
"היי, יפה שלי" הוא אומר משנכנס לבית ומעיף מבט סביבו.
"היי" ממלמלת. אני תמיד מרגישה קטנה יותר כשאני לידו.
יושבים בסלון וצופים בטלוויזיה.
אני יושבת על הרצפה ומשעינה את ראשי על הברך שלו בעוד הוא מלטף
לי את הראש ומשחק לי בשיער.
|
So why don't you kill me
My dear, my lover?
|
It hurts so much
By night I cry, By day I smile.
The mask is tight,
It has been on me for a while.
|
Into this cup of sorrow
The drops gathered for years,
Out of my self, now hollow,
My fears ran free as tears
|
Frustration
Taking over me
Temptation
Slipped away.
|
Things from the past come back to haunt me
And only part of the time I run
Hearing the words he said, plainly
I began to remember what I called fun
|
A flower grows upon a tomb
A lover weeps yet he feels numb
He then gets up and walks away
There is no reason left to pray.
|
Those subtle differences
Don't mean a thing
They only show you
Just how unclean
Your mind can be
|
I wish I could float through the cold air naked,
For every touch of cloth or material against my skin feels
as if I am being stabed with burning knives.
|
We dance. We dance to the most amazing music. Fast, slow,
everything.
I can feel his heart pounding against my chest.
|
אני רוצה לראות מישהו.
אני רוצה לדבר עם מישהו.
אני רוצה לבלבל מילים ולהיות טיפה נבוכה אבל מקסימה. עם מישהו.
|
המחשב מזמזם במחאה על שעות עבודתו.
הטלוויזיה דולקת. לא צופים בה.
הטלפון שותק. כרגיל.
המיטה ריקה. בודדה.
|
הולכת ברחוב, לגופה שמלה אלגנטית, לרגליה נעלי עקב עדינות.
שיערה אסוף בעזרת שני מקלות, לצווארה קולר.
הולך ברחוב, לגופו חולצה פשוטה ומכנס, לרגליו נעליים פשוטות.
שיערו קצר.
|
|
|
מטומטם, הסברתי
לך אלף פעם שכל
הלבנות שמנות!
מוכר מתחיל
בבאסטה התבלבל
עם הגבינות. |
|
