|
ורד פורח בלב קוצי בר
בגינה פוריה שבה הכל מכוער
אך מה יעשה הורד
בין כל קוצי הבר
אם פתאום יגלה שהגינה היא מידבר
לפתע פתאום זה הוא המכוער
לפתע פתאום זה הוא שמוזר
במהרה הוא ימות, יתייבש, יעלם
ומשהו בלב לא יהיה עוד שלם
In a small garden a tiny weed spoke to the blooms
that grew there. "Why," he asked, "dose the
gardener seek to kill me? Do I not have a right to
life? Are my leaves not green, as yours are? Is it
too much to ask that I be allowed to grow and see
the sun?" The blooms decided to ask the gardener
to spare the weed. He did so. Day by day the weed
grew, stronger and stronger, taller and taller,
its leaves covering the other plants, its roots
spreading. One by one the flowers died until only
a rose was left. It gazed up at the enormous weed
and asked: "Why do you seek to kill me? Do I not
have a right to life? Are my leaves not green, as
yours are? Is it too much to ask that I be allowed
to grow and see the sun?"
"Yes, it is too much to ask," said the weed.
הוא מחבק אותה. גופו מוטל לידה, עיניו עצומות.
"אני אוהב אותך בובה, היה לך טוב?"
"כן, היה לי טוב. כמו תמיד".
|
הרעידות נרגעו, שלווה. "זהו" אמרתי לעצמי "הגיע הזמן למות".
צרחתי בכל הכח, קמתי והסתערתי קדימה.
|
אי שם בארץ שלווה ויפיפיה, מכוסה מישורים ירוקים ושטופי שמש,
הרים אמתניים וזקופים הנושקים לשמיים התכולים שמשקפים את האדמה
כראי ואגמים כחולים ונוצצים מלאים בדגים יפייפים בשלל ציבעי
הקשת , חי לו נשר יפה תואר, אמיץ וגאה.
|
הוא התנתק משפתיה וחזר חזרה אל פניה המקסימות שהביטו אליו
בעונג ובתחינה. משהו בהבעות שלה כל כך משך אותו.
|
הכל התחיל באותו יום גורלי בצבא עם תחילת הקורס.
|
Are you thinking about me
The way I do about you
Are you missing me
The way I am missing you
|
Cannot see the beauty
In a butterfly wings
Cannot feel the pain
Of a hunted deer
|
כל אותם הזיכרונות
כל אותם החלומות
צצים
מתנפצים
כמו דמעות שנופלות
|
כשאני איתך
הכל נשמע כמו שירה
כשאני איתך
זה כמו מנגינה
מרגשת, מסעירה
יחידה במינה
|
במשך ימים, חודשים ושנים
הם עפים ועפים ולא ישנים
אל עבר השמש או הקשת בענן
אל עבר אותו הענן הלבן
|
האביר הנוצץ
בודד ואבוד
הוא בטוח שהוא הלך לאיבוד
זה לא העולם
שאליו הוא שייך
זה לא המקום
שימצא בו אותך
|
יש אנשים שמגיעים לכוכבים.
אני לא אחד מהם.
|
נישרף בכאב איום ופנימי
וכמו העשן בורחת נישמתי
|
כל מה שיש לי זה אהבה
אותה מילה ריקה ומזוייפת
שכבר מיזמן איבדה כל משמעות
אותה מילה שאתן טוענות
שאתן מחפשות
ולא מבינות כלל מהיא אומרת
|
לבי הקפוא מחכה
למגע החם של ידיך
לבי העצוב מחכה
למגע הרך של שפתיך
|
לראות את הניצוץ
הבוקע בעינך
לדעת שאני חי רק למענך
לחבקך בעוז
ולא לעזוב
ללא מילים
פשוט לאהוב
|
אני רוצה להיות ביחד
כדי שוב להיות לחוד
אני רוצה להיות איתך
כדי שוב להיות אבוד
|
וכל עוד שיזרח אותו הכוכב
אמשיך ואלך וארדוף אחריו
ללא ידיעה איך ומתי
ללא מבט שני אל חיי
|
ואז פתאום אור.
שם רחוק בפתח הבור - אור.
כוכב נוצץ לפתע עוצר. הוא מביט פנימה אל תוך הבור, אל תוך
החשכה...
את.
|
אני רוצה שיהיה
טוב לכולם
שונא את עצמי
על שאני לא מושלם
אני חי בעולם
אכזר וכה קר
ואני רק רוצה
להיות מאושר
|
כולם יודעים שהוא שם, אבל לאף אחד לא באמת אכפת, כי הוא צל
שכזה, לא באמת בן אדם, לא אמיתי.
|
הרחק באותה תהום חשוכה
ממשיך עוד לפעום ללא מטרה
לב ריק
לב מיואש
לב שיותר לא עצוב או נרגש
|
ברוך ליטפתי
הסטתי טלטל
ברוך נשקתי
על מצחך הלבן
ראיתי איך שחייכת בשנתך
כאילו הרגשת
שאני פה לצידך
|
היא עמדה לבדה על גיבעה בודדה
מביטה אל השמש בעיניה דימעה
|
מישהו ראה אותה?
לא משנה כמה אני מחפש, אני לא מצליח למצוא אותה בשום מקום.
אתם בטוחים שלא ראיתם אותה? אולי היא אצלכם?
|
הייתי רוצה להיות מישהו אחר, מישהו שיכבוש אותך במילים הזורמות
כמו מפלי מים אל אגם צלול, אבל אני לא. אני יודע לכתוב, לכתוב
ולקוות שיגיע היום בו תקראי את השורות האלו...
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
שאלה:
כמה חתולים צריך
בשביל להחליף
נורה?
תשובה:0, חתולים
הם חמודים מדי
בשביל לעשות
עבודות שחורות. |
|