|
ברת לי, נולד ב-2003, הוא אדם חי ונושם, נכון לכרגע.
הוא לא אדם מעניין במיוחד, לצערינו הרב, אך אנו
מקווים שתפיקו הנאה מהתוכן שהוא מעלה לכאן. את שירתו
החל לכתוב בהפסקה בכיתה י', ומאז כותב מפעם לפעם. עד
כה שירתו נשמרה במגירה (או ליתר דיוק, בימינו אנו,
בפתקים בטלפון) והחליט לאחרונה שהגיע הזמן להוציא
אותה מהמגירה, מהטלפון ומהארון.
יום מייאש ברחבי תל אביב
זעקות היאוש נשמעות מכל עבר
|
אני רוצה לשבת
אבל שרירי הגוף שלי כואבים
|
אני הוא אלוהים
אפילו כתבתי ספר
|
את כל גופי ליקקת
את כל דמי מצצת
|
היא מביטה בי
בעיניים עצומות
|
אילו יכולתי
להיות אלוהים
רק ליום אחד
|
כל העולם הוא שדה קרב
כל העולם הוא שדה באשר הוא
|
יום אחד תחיה
יום אחד כבר לא
|
אתה מבין שאתה
חסר אונים מול העולם
|
מוות מוחי בהפרשי זמן
גדולים וקטנים כאחד
|
היכן החרוזים?
ואיפו הבתים?
|
אכתוב מניפסט
על צילום
עם פריימים חתוכים
אשאיר בחוץ
|
מי נהר
גן עדן
בהם אנו
חיים
|
הספר הונח
על המיטה
והרגליים ככפותיהן
כמו הספר
|
האם אצא ממבוך הבורות
ממבוך הבורות
|
יש לי סוד
אל תספרו לאף אחד
|
|
|
כבשים לבנות זה
הטריפ שלי.
אחד, לא חשוב
מאיזו עדה |
|
