|
תושב תל-אביב, יליד 64.
נולדתי בימי הביניים, זו היתה תקופה חשוכה, אחר כך התגלתה
אמריקה, וקופרניקוס העיר משהו, ואחר כך היה נפוליאון ואלוהים
מת ואחריו בא מאו. הקריאה גרמה לי ללבטים מסויימים, אינני
מאמין שנולדתי בימי הביניים, אלא שהתאריך חרוט על זרועי. הייתי
עבד.
|
נכנסתי לאתר. אולי בפעם המאה, אולי האלף. עוד פעם כל התמונות
שלה, וזאת שאני אוהב במיוחד, כשהיא עומדת על 4 , מפנה את הראש
לאחור, בחצי חיוך. אם הייתי עומד מאחוריה עכשיו. מיקדתי את החץ
הקטן של העכבר בחור התחת שלה, ולחצתי.
|
"בית המשפט הנכבד, אני יכול לעמוד כאן ולזיין לכם את המוח שעות
על הלקוח שלי. אני יכול להגיד לכם איזה עוול נעשה לו, ושזו
היתה מעידה חד פעמית, והוא בכלל חף מפשע.
|
הכרתי אותה במועדון. היא עבדה בתור חשפנית, ואני הייתי,
לפעמים, משלם כמה שקלים בשביל שתשב לי על הברך ותתחכך בי קצת.
לילה אחד, שאלתי אותה אם אפשר לקבל טלפון. לא היו לי אשליות.
זה לא שחשבתי להציע לה חברות, לקחת אותה לדייט. רק רציתי
להזדיין איתה, וזו היתה הדרך
|
הם עמדו מול הקיר, בידים מורמות, פשוקות, מחכים. לא היה שום
צורך למהר. שיעמדו בנתיים. הגשם טיפטף, במתינות, ברכות. היה
קר. הוא הרים את כובע המעיל וכיסה את ראשו. ה- 16M היה מכוון
אליהם, המחסנית בפנים, האצבע לא רחוק מההדק.
|
הציקו לכם יותר מדי, אמר לי העב"מ, ובאנו להתערב. לא יכולתי
להבחין במראה המדוייק שלו, רק בקווים כלליים, שחור ומתכתי,
אולי זו היתה חליפת חלל.
|
כמה שיחות כאלו עוד נותרו לו, הוא לא ידע, אבל לא רבות, מין
הסתם לא נותרו עוד שיחות רבות. אביו היה זקן אבל אביו יקבור
אותו. יחיא עייש הביט החוצה, אל השמיים התכולים שבהם המתין לו
אללה. אביו יקבור אותו, ובנו, בנו הקטן שלו אף הוא יעמוד לצד
הקבר.
|
כבר 10 שנים אני שולח סיפורים לתחרות הסיפורים של הארץ, ואף
פעם לא זוכה. אתם השופטים, חושבים אולי לעצמכם עכשיו שהנודניק
הזה, כלומר אני, מנסה עליהם כל מיני תרגילים זולים ומתחנן
לרחמים ולסימפטיה, ואתם די צודקים.
|
רוקסן היתה זונה אינטר גלקטית. כלומר, זונה שהתמחתה בקיום יחסי
מין עם צורות חיים שונות ומגוונות, מכל כוכב או מערכת שמש.
רוקסן שכבה עם בני אדם, ועם אנשי הדג מאלפא קנטאורי, עם מרבי
הרגליים מגלקסיה 6, ועם כל שאר הגלריה הדוחה למדי של צורות
החיים.
|
השכנים התחילו עם בועז שרעבי, עוצמת קול מקסימלית, כאילו שמו
את הרמקולים על החלון שלי. היה צריך לשים לזה כבר סוף, טענתי
את הקאלאצ' ודרכתי, הסתכלתי על החלון שלהם. בועז שר "לתת את
הנשמה ואת הלב", כן, זה נשמע לי טוב, לחצתי על ההדק, מרוקן
מחסנית
|
לפני שיצא לשדה התעופה אכל ארוחה גדולה עם מארחיו, והם התפללו,
ואחר כך יצאו לדרך, מורידים אותו בשדה התעופה ונעלמים מיד. כמה
שעות קודם לכן הם עשו את מה שהיה עליהם לעשות, הם ביצעו את
המשימה שבעטיה בא לארצות הברית. הטיל ריחף במהירות בשמיים,
מתביית על חום המנוע
|
|
|
זה לא סלוגן
מגריט מנסה
קמבאק |
|
