|
אם לא מחייכים אליך,
היה נדיב ותן אתה חיוך.
אין אדם הזקוק לחיוך
יותר מהאדם שאינו מסוגל לחייך לאחר:)
בין האסור למותר
בין החייבת לנסתר,
רוקדת לצלילי ליבה
|
יושבת פה, בחוץ, לבד בגשם וחושבת עלייך.
נזכרת ברגעים הכי יפים שהיו לנו, ובוכה.
בוכה על כך שקר לי, רטוב ואין מי שיבוא ויחבק אותי.
|
מתמכרת לאט לכאב
הוא אוחז, לא עוזב...
|
לבנה,
חיוורת ומפוחדת
אדישה לכל וממלמלת
"ילדה, מה קרה?
|
נושא ראשי לשמיים
נמצאת כבר מעליי
על החוף ליד המים
עם כל זכרונותיי
|
אתה מוחה דמעה אובדת
מלחיי הבוערות
מחבק ומבטיח
שתחזור מהשדות
|
למה התקשרת?
בבקשה,
אל תיתן לעצמך לשטוף אותי
שוב באהבה,
|
הירח מזיל דמעות
משקה את השדות
|
עיניי חושפות את רגשותיי,
עיניי שקופות כל ימיי...
|
היא רצתה להיות איתו עוד כמה ימים,
היא רצתה לחבק אותו כמו בכל השנים,
ללמד אותו כמו שהיה קטן,
לנסוע איתו ברכבת הזמן.
|
היום היא רוקדת ריקוד חדש,
מחוללת ללא שום פחד,
רוקדת עם רקדן נשגב של ממש,
מנסה להשתלב, צעד אחר צעד.
|
אבל מתי תביני,
אין לך למה לחכות.
התקוות הם לשווא,
הלב שלך נשאר
שבור ומאוהב.
|
אתה לוגם מעט יין ואומר דברי פילוסופיה,
אני, שמה ראשי על ברכך ומתענגת על ליטופיך האיטיים.
|
הולכת יחפה על גבי דרכים לא סלולות...
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
קורא/ת יקר, זהו
סלוגן שרשרת
בגמר הקריאה
את/ה מתבקש/ת
לכתוב לפחות
עשרה סלוגנים
שונים ולשלוח
לבמה!
שימו לב!!!
מי שלא ישלח
צפוי לו סבל
רב!
ולא רק לו אלא
לכל עם ישראל
בארץ ובתפוצות,
אז אני מבקש!
תודה!
עו"ד שמעון
מזרחי, פרקליטו
של בועז רימר,
בפנייה נרגשת
להצלת הבמה
והסלוגנים ככלל
והאנושות בפרט! |
|
