|
היא גומרת אותנו יום יום
האדמה רועדת ואנחנו
מרעידים את האדמה בתותחים כבדים
אנשים נופלים מבניינים גבוהים
|
על הצלב
הוא כל כך יפה ועדין
התווים רפים,
הסימפוניה מתה הרקוויאם מתחיל,
|
|
|
אל תשקרי אותי,
לילה בלילה!
אל תדברי עליי
לא!, לא! לא!
אל תדברי!
יגאל עמיר, בשיר
האחרון שהוא
כותב לזו שאהבה
את התל אביבי. |
|
