|
אם בעינייך ראיתי אהבה
אז מה יש בליבך?
|
אור וחושך
כוחות קדומים
לשווא ירדפו
עת שחר יפגשו
או לעת דמדומים
|
תודה לך על הכל אלוהים שלי,
על האושר הגדול שנפל בחלקי
להיות חלק מתהליך התמרה מדהים
של שכל גוף ונפש רוח
על ייסורי ההתקדשות
ועל תפארת ההתעלות
|
אני צוחק
והיא קצת עצובה
אני שואל
והיא בוהה
אני מכווץ
והיא פורחת
|
הכיצד נוכל אי פעם להבין.
את העונג שיש, בלעמוד, להתרווח ולהשתין.
אנו שבכל תקופת חיינו.
בטבעיות ובקלילות הטלנו מימנו.
|
החול התאבך
דרך חתחתים.
סובב לו העלם במעגלים.
|
עת פרץ הנוזל
הם עמדו ניצבים
מביטים בפליאה
בפנים משתאות.
אוי קטני אמונה
מלמלה אדמה
|
יחסי גומלין
את הטבע מניעים
בהינתן האחד
מתקיים האחר
|
האדם הוא עץ השדה.
כל חייו הוא צמא למים.
כל ימיו שורשיו מוציא,
לחיפוש מתמיד אחר הנוזל היקר.
|
כאשר היינו צעירים
חיפשנו חברה
לעשות אהבה
לאחר מיונים קפדניים
|
על ענף צייצה ציפור
בין כנף למקור
פיזזה לה קרן אור
אור קדומים
בינות לדמדומים
|
החיים הם קסם רב עוצמה
סוג של מנגינה
המכילה תווים ולחנים
כמו ציור בשלל צבעים וצלילים
|
שא עיניך
פנימה אל תוכך
ע"י הקשבה עצמית
הס לכל הפרעה
|
דמיינו לכם מחזה: במאי, מלהק, שחקנים מכל גווני הקשת ואולם
מפואר ביותר אשר נבחר בקפידה; אולם פתוח כך שמכל עבר ניתן
לצפות בהצגה, הצגה שאינה נגמרת, אך עם זאת הצופים נותרים
מוסתרים מעיני השחקנים.
|
|
|
כן, אני אוכל את
הנזלת של עצמי.
כאילו שאתם לא
מתים לעשות את
זה בעצמכם.
דה חרגול הורור
שואו |
|
