בני ברק הוא סוג של ערס - ווייט-טראש - רוצח
המונים-רסלינג-פריק - חייל שבוז שכזה, המאמין כי כל
מטרתנו בעולם היא לקדש את העצלות.
בני שונא ותמיד שנא את הגוף המרושל הזה שנקרא צה"ל,
המאמין שרס"ר עצבני ואקמול הם התרופה לכל מזור.

אז ברוכים הבאים, מקווה שתהנו.
בעצם, לא ממש אכפת לי.

בלוויה שלי פוליטי ראש הממשלה הגיע גם הוא ללוויה שלי ונשא נאום מוכן מן הכתב. הוא דיבר על זה שאנחנו נמצאים במערכה קשה ושאני פשוט הייתי קרבן נוסף של הצורך היהודי להגן על עצמו במדינתו. בולשיט! כל כך רציתי לצעוק: "לכו תזדיינו! אתם והצבא שלכם, אתם והמדינה המסריחה שלכם!"

טוהר היפרדות וואו טוהר, אז מאיפה אני מתחיל בכלל? להגיד שאת הבנאדם המדהים ביותר שפגשתי מימיי יהיה אנדרסטייטמנט, אז חשבתי שאולי עכשיו, כשסילקת אותי בבושת פנים מהחיים שלך, אני אעשה סיכום קצר וקולע, עם כמה הערות מחבר ודיאלוגים שנונים.

אוברייטד אומרים שהחיים במדינה הזאת בלתי אפשריים. מספרים שהיום, אחרי המפלה הכלכלית הגדולה, אנחנו מגיעים למצב השמור בדרך כלל למדינות העולם השלישי, שבו אחוז קטנטן של האוכלוסייה מחזיק באחוז אדיר של המשאבים הכלכליים בעוד ראש הממשלה הקשיש מפקיר את החברים הקשישים