|
זה לא הסוף, זו אפילו לא ההתחלה של הסוף, זה אולי
הסוף של ההתחלה!
ווינסטון צ'רצ'יל מלחמת העולם השניה.
בנג'מין לו היה העכביש שלו. לא, לא של צ'רצ'יל אלא
של רובי, אותו אחד שחשב איך זה לראות את העולם דרך
שמונה עיניים? קצת קשה לא? הוא בעצמו לפעמים מקבל
סחרחורת ולו יש רק שתיים.
המילים שלא אמרתי הן המילים החשובות מכולן.
החיבוקים שלא חיבקתי וכנראה שלא אחבק עוד לעולם.
|
את לא מכירה אותי אבל אני מקווה שבסוף את תכירי, זה כבר נתון
להחלטתך. יש לי הרבה דברים לומר לך.
|
קום תורך. אתה פותח את העיניים ורואה צל גדול מעליך, נבהל לרגע
ואז נזכר שאתה נמצא במקום ההוא. אוסף את החפצים ששמת בצד כדי
שלא יפריעו לך לישון מתיישב לכמה שניות מתמתח וקם.
|
אני שוכב חושב עליך איך את מרגישה.
ואת רחוק מכאן צוחקת אולי את אדישה.
וחיוכך עולה מולי כמו דולפין בים,
והוא יפה והוא מקסים משכיח את כולם.
|
בפעם האחרונה שלחשתי לה שאני אוהב אותה,
היא חייכה את החיוך המקסים שלה ושתקה.
|
את עדיין כאן?
זוכרת אותי? הייתי כאן לפני תשע שנים.
ביקשתי ממך סיבה לחיות... זוכרת?
|
שלום, הייתי כאן לפני שנה, אני לא יודע אם תזהי אותי כי
השתניתי מאד, הייתה לי אז כלבה קטנה, אני מקווה שאת זוכרת.
|
|
|
"כן, קח שלושה
כדורים של
'פיצוחי
שווארמה,
הבורסה, הבורסה'
ותתקשר אליי
בבוקר"
מובאה מתוך ספרו
של הפאמיציסט:
"אלף דרכים ואחת
להגיד 'וקסין
נייטרו-הידריד
א-ביוטי למחצה'
בלי ממש להגיד
את המילה" |
|
