|
eyagl
יליד 1974, בן הארץ המטורפת הזו, שהחל לכתוב למגרה
בזמן שירותו הצבאי כדי להתמודד עם לחצי השירות
והמשיך בכך עד היום, מעלה כאן לראשונה חלק מהגיגיו
בשירה ופרוזה.
שחקי איתי משחק שכולו אמת
מתוך העשן אנקוב בשאלה
|
הרובוט האנושי זה אני
חרוץ ודיקן
אסור לחשוב
אסור לחלות
|
מלאת אמונה,
מעט מתנשאת
בתחפושת של צנעה
את מתעלמת ממני.
|
להיות או לא?
נעבור לשאלה הבאה
ייחסתי לה מעט מחשבה
אלוהים ואני בשיגעון מקומי
מתוך התהום הבטתי בעצמי
והייתי מאוד לא ברור.
|
את כבר קמה ללכת
מביטה סביב
בוודאי תירדמי עוד שעה
לא תדעי שישבתי כאן
ויכולתי לאהוב אותך.
|
שוב חוזר אל המשחק
מטיל קוביות
מאלף ועד תו
התחמקתי מעצמי
|
כי אפר היית
ולעפר תשוב
ומה זה חשוב
|
שם אני חי בבועה ירוקה
נושם אבק ושריפה
מתמלא באטימות ועוצמה
אני לא בנאדם אני מכונת מלחמה
לי הכח
הכח להרע
|
שיר כנגד חרדה
שיר, למקרה שתהי בודדה
|
עוד חדשות ועוד תחזית
רוצה לצעוק אבל מחזיק
בעטי הנובעת כאב ותשוקה,
את שוב לא בבית
למי את מחכה?
|
מחשבות שרצות שעות
נגמרות בשש שורות
ומפנות מקום לאחרות.
|
|
|
אני לא יודע
מנוח. בדיוק לא
הייתי בכיתה
כשלימדו את זה. |
|
