|
במחשבות לבי
השמש הרתה בי
כלים ואורות
בטקס נעורי הרגשתי
|
במערות הזמן שוברים
מלחמות עצובים של אור
ורק מדרגות נעות בתוך
סבך מיותר
|
ברחובות האספלט פתוח
שקט של זריחה רדודה
ורק קרני השמש נזרקים
לים שגליו עדיין ברגיעה
|
זה עולמנו כאורות מוחבאים
לתוך חוטי חשמל זורמים
לא משכננו ידעו אבותינו
לומר לנו בדרכי נימוסינו
|
חלומות שנראו בוורוד
נעלמו מתחת לחלומי
הלכתי בשבילי הדמיון
וראיתי שהם רצות
|
להביט לים לראות את הגלים
ללכת בדרכי נחלים
ולראות את הספינות
ששטות בימים
|
ימים של תקווה יאמרו ימים
ושטחי הזמן יתנו מחשבות אדם
ורק דרכי ארץ יתנו כוח לעוד
|
נרות דולקים במחשבות לבנו
מטפטפים את זיכרוננו
להיות אדם להבין את
פשר משאלנו
|
סמרטוטים זרוקים לאורך ימים
ומחשבות של עצלות
נאחזות לנו כאהבות
פשוטות שזורמות
|
שורות של דקלים
ושושנות עזובות
מכנסי ג'ינס קרועים
ושורות של פסים
על מכנסיים בלויים
|
|
|
כל היום רק
ניקיונות.
ניקיונות
וגיבויים. כל
היום לרוץ מפה
לשם, להביא להוא
את הדף הזה,
להיא לשלוח
דואר. מה אין
לכם לב? דקה
מנוחה? הפסקת תה
לא מגיע לי?
מרסלוס שרת הבמה
עייף |
|
