|
במחשבות לבי
השמש הרתה בי
כלים ואורות
בטקס נעורי הרגשתי
|
במערות הזמן שוברים
מלחמות עצובים של אור
ורק מדרגות נעות בתוך
סבך מיותר
|
ברחובות האספלט פתוח
שקט של זריחה רדודה
ורק קרני השמש נזרקים
לים שגליו עדיין ברגיעה
|
זה עולמנו כאורות מוחבאים
לתוך חוטי חשמל זורמים
לא משכננו ידעו אבותינו
לומר לנו בדרכי נימוסינו
|
חלומות שנראו בוורוד
נעלמו מתחת לחלומי
הלכתי בשבילי הדמיון
וראיתי שהם רצות
|
להביט לים לראות את הגלים
ללכת בדרכי נחלים
ולראות את הספינות
ששטות בימים
|
ימים של תקווה יאמרו ימים
ושטחי הזמן יתנו מחשבות אדם
ורק דרכי ארץ יתנו כוח לעוד
|
נרות דולקים במחשבות לבנו
מטפטפים את זיכרוננו
להיות אדם להבין את
פשר משאלנו
|
סמרטוטים זרוקים לאורך ימים
ומחשבות של עצלות
נאחזות לנו כאהבות
פשוטות שזורמות
|
שורות של דקלים
ושושנות עזובות
מכנסי ג'ינס קרועים
ושורות של פסים
על מכנסיים בלויים
|
|
|
