|
כשרוח ערפילית מנשבת עליי
הגיגי דפנה שומעות אוזניי
|
כשרוח קרירה את פנייך ליטפה
נמוגה קליפתיך למשמע השירה
פרחים מוגנים פרחו בגופך
|
לעת ערב בשעת דימדומים
שבני פרח מוקסם ובישני
בקרבי אליו שלח ניחוחו
ולקשירת גופו חששה נפשו.
|
בליל מיפגש כוכבים ראיתיך
כי למשמע קולך נישבתי בקסמיך
|
ערב שקיעה עלינו ירד
ושעריך הערמון זרח בקרניו
את מבטיך לאורו לא אשכח
|
|
|
אלימות זה דבר
אלים!
מוגש כחומר
למחשבה מטעם
האגודה למלחמה
במלחמות. |
|
