|
כשרוח ערפילית מנשבת עליי
הגיגי דפנה שומעות אוזניי
|
כשרוח קרירה את פנייך ליטפה
נמוגה קליפתיך למשמע השירה
פרחים מוגנים פרחו בגופך
|
לעת ערב בשעת דימדומים
שבני פרח מוקסם ובישני
בקרבי אליו שלח ניחוחו
ולקשירת גופו חששה נפשו.
|
בליל מיפגש כוכבים ראיתיך
כי למשמע קולך נישבתי בקסמיך
|
ערב שקיעה עלינו ירד
ושעריך הערמון זרח בקרניו
את מבטיך לאורו לא אשכח
|
|
|
אין יחס ראוי
לבוחנת וזה כבר
נרשם לכם בתיק
האישי וזה ילך
אתכם עד לצבא,
ואחר כך לכל
מקום עבודה
שתנסו להתקבל
אליו.
אני אהרוס לכם
את החיים, אתם
תראו. כתם גדול
ובלתי מחיק
ילווה אתכם גם
באוניברסיטה,
ברבנות, בברית
ובבר מצווה.
הבוחנת בוחנת
גבולות |
|
