[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פארודיה
בצד שלה שתי אופציות, על התחתון בפינת המיטה לנועזות, או על
שידת השינה לאלה שכשיהיה כבר עם חצי רגל ב... יבקשו נשיקה,
בתנועה של "מי בא לאמא" ? "

"הוא הימר שזאת החידה כשבחרה שימלה שחורה, רק את הפיתרון הזה
הכין בקפידה, הוא ,רב המלצרים, שטר ירוק ואחוות גברים."

דיאלוג
שבע שקל , כרת משפטו את רצף האקולליה שקדמה לו, דגל,דגלדגלדגל
שנמשך מאז הפגוש של הרכב שלפני, וזרק אותי אל מוכרי הקרטיב
בכדורגל שהיו צועקים, קרח, קרחקרחקרחקרח ומוכרי הארטיק המרובע
עם האסקימוסי, בקולנוע ארמון בהפסקה.

אולי גם זה התחיל ביום בו הוא ראה אותה נכנסת למכונית לבנה
ונוסעת לכיוון אזור התעשיה, הוא הרי נסע אחריה וליבו פועם כמו
בסרט, הם לא עשו כלום רק שתו קפה בחוץ אבל משום מה לא הרגיש
ששיחתם נסובה סביב עיסוקה כמתווכת.

פעם עוזי הזכיר איזה מגרש שיום אחד יבנה עליו בית, קישקשו
והלכו, פעם הזכירו יאכטה שבבוא היום ירימו עוגן ויצאו על גבה
למסע, אח"כ כבר היה מאוחר והם פרשו.

מסעות
פיצה ראשונה באיטליה מוזמנת בציפיה, פיצה ביאנקה שמה ולאחר
שניה מוגשת לנו התחתית של הפיצה, בלי רוטב ובלי גבינה והרי זה
ברור כשמש, הזמנו פיצה לבנה, מצחיק נורא, לתחנה.

חמישה גברים יושבים לחומוס בשישי, גולן מספר על מנופים, הוא
תמיד מגיע מלילה לבן של חילוץ יצירתי, בד"כ אם בני לא מגזים אז
בסיפור של גולן אין נפגעים. אחר כך יתקשר למעין לשאול אם לארגן
חילוץ גם למחר או שבעלה חזר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
מה את עושה את הפרצוף הזה עם השפתיים שזזות כך מעצמן
תבכי כבר אז אוכל לנחם אותך כמו שתמיד מתפייסים
תבכי כבר שאוכל לוותר לך ולהרגיש ששוב צודק אבל את חלשה

אין לי גב
לתינוק יש את אמא
לטירון יש את הסמל

מצב
גמדה מעוותת מובלת גלגל, עושה תלתלים ותספורת.
לשנות אוירה משתוקקת, להיום בערב בכדורת.

אנא אל תהרסי לי חלום
תמורת מילה כה שחוקה
אהבה

פתאום את מצלצלת אלי כל רבע שעה ושואלת איפה ומתי אני בא.
אבל הסכמתי שנעשה לנו ילד אז למה נהיית כל כך דביקה.

מקבל ביקורת כמו גבר , יורק לצד ומנער.

הרהור
אז אולי תחזרי בסתר ונשחק בכאילו, כאילו לא באת
או שאני אהפך ל "חדש" ואת תשארי אותה את.

חיי כדלת מסתובבת בתנועה מתמדת במקום.

הייתי רוצה להיות דמעה
זו הניספגת בחול עליו עומדת
כשאתה בא מולי בסובארו אדומה

קצרצר
לו רק יכולנו לטפול גם עליו איזו אשמה.

בסימטה מטונפת באחד מאיי יוון,
מוכרת אשה בשחור אלמן, חלומות אדומים לכל המעוניין.

ביקורת
הקורבן הוא ילדי העולם, הבולע, בועל נשמתם.
הזבח לאל עכשוי, מעודכן, משומן, מיוחצ"ן ובריא.

אולי את סתם עוד פרובוקציה
בניחוח סחלבים
צבעי מלחמה אינדיאנים
ומחרוזת פנינים

אולי אתה סתם עוד פרובוקציה
בניחוח באושים
צבעי הסוואה פאליים
וזיפים טריים

כאילו לא די לי בחום סיוון
את ליבי באזיקים שמה פעמייך אל דלת חדרי,
נועלת, אין מילים, רכות דוקרת

כל שנה באביב עת יפרח השקד, ריח ליבלובך את חושיי יחדד.

מורד יופייך לופת בי חייל
ללא הועיל, דמותך כשלה מול נפתוליי

אמונה
חושב שאצום ביום הזה
כה קסומה בעיני השתוקקות לפת לחם
ציפייה של בטן מקרקרת לשלושה כוכבים במרום.

במדינת כל טפיליה זאת זכות לחיות בחסד וחסד להיות בזכות.

הגות
באמת שלא יודע מי היא,
רק יודע מה,
מה מצית אותה ברגע או ממית כהרף עין, בשניה.

אהבה
ולך אוכל לשזור הזר ולהיישיר מבט

נוזל זהוב ניתך בי
מוביל מראות רוחי אל מחוזות ניכר

כמיהה
נשים ראויות לעולם לא יפרשו התנהגותן לגבר,אין להן סיבה,

אהפכו לנבל את סוהר תודתי
או אשליש תמורתו אם אוכל

העולם נפלא בן
אל תהפוך מריר בגלל איזה אידיוט או נשמה רעה

עכשיו את כאן, קצת מרגיזה, די אוהבת
לא ממש רוקדת
אינך הולכת לשום מקום, ואין לך מהיכן לחזור

אוהב אותו ת'בנזונה
על כן הפצרתי בו שלא יבוא עוד

מי אמר שממציאים אהבה
הם עכשיו בבליינד דייט והתאורה רכה

ראיתי לו את הלבן בעיניים
לשגעון

הרהור
כל שנה בעשר שתי דקות צפירה.
עם שלם עומד שקט, מדחיק את השואה.
שתי דקות שלמות, אחת לא מספיקה.

הוא אינו זקוק למחוותי השדופות
ואינו מצפה ממני לדבר שאיני מצפה מעצמי
ואני מוקיר את קיומו בכל נימי קטנות הוויתי
ואומר תודה

שועי עולם עברו בו
נרמסו על ידו
וויתרו בעתיו על ממון ועוצמה
ואפילו שם ברור אין לו

יחסים
תני לאהוב ילדה כמו שאני יודע,
פעם מקרוב ופעם מזוית קצת רחוקה


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
אל היצירה


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה
צילום צבע

שקיעה וזריחה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה




אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
כשאני כותב
סלוגן אני צוחק
באמצע, לא כי זה
מצחיק, פשוט כי
זה מזכיר לי את
טקס יום השואה.



שרוליק
ישראלוביץ' עומד
דום.


תרומה לבמה





יוצר מס' 22646. בבמה מאז 29/4/03 7:04

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לבני דון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה