|
ביום ראשון לפני הצהריים הוא שכב על המיטה שלו בחדר. החדר היה
מלא באור ובריזה קלילה בידרה את שולי הווילון בדרכה מהחלון אל
הדלת ואל תוך הבית.
|
|
|
אל תסתכל
בקנקן.
אתה מחכה למשהו?
אין המשך. פשוט
אל תסתכל
בקנקן.
אתה לא קולט? זה
לא שאני נותן לך
משימה אחרת
במקום, "אל
תסתכל בקנקן,
הסתכל בכוסיות
ברחוב". לא,
פשוט אל תסתכל
בקנקן.
אתה יודע מה?
קפוץ לי. תסתכל
בקנקן כמה שבא
לך.
אני אומר לכם,
אני פשוט שונא
אנשים שחייבים
תמיד לשאול
שאלות. |
|
