|
 318934180 BenBen
הוא מעשן רק כשהוא צריך...אף פעם לא יותר ממה שהוא
צריך.. אם היה לו את הכח.. הוא היה קם והולך. . אף
פעם לא חוזר יותר
זה היה כמו חג עצוב אחרון, וריאן נורא התרגש, אבל אז היא שוב
בכתה
...
|
אבל איך זה שבי,
את אף פעם לא בוחרת...
|
איזה קסם, החיוך שלך
איזו שלווה, האהבה שלך
איזה רוגע, המבט שלך
איזו נחמה, המגע שלך.
|
שומע המון על התנתקות והאמת היא
שכבר שנה מרגיש
קצת מנותק ממך
|
אז עכשיו הכל נגמר, כמו סוף של מכתב
בלי לומר שום מילה, בלי ללכת לאחור
נפרדנו סתם כך אוהבים, מחובקים כמו זוג זרים
בכינו כך סתם שיכורים, מהורהרים כמו עננים קיציים.
|
חוף מרגיש כמו בן-אדם, חוף שוקע אל הים
חוף הוא מלך הצדפים, אדם הוא מלך השירים.
חופים תמיד בוכים, אנשים רוצים - ולא יכולים.
אדם הולך לישון עם אישה, החוף - עם השקיעה.
|
לא נותן לך לעזוב, כי חלומות לא מרפים
לא מרשה לך לוותר, מאמץ אליי ת'כאבים
דורך על כל הזיכרונות, שהביאו רק פחדים
ממיס את כל הדאגות, עכשיו הן רק אוויר
|
מחפשים מקום שקט שבו נוכל
לצעוק
עד כלות אהבתנו
|
עוד מלחמה אחת בעולם, ועוד אסון כל-כך רגשי
עוד טנק ענק שכובש, אל מול בכי חרישי
עוד ילד קטן מפחד, אל מוך חיוך מריר, סופני
עוד לילה בודד, ברחובות ליבך הכבושים
|
שוב פעם זה מרגיש לבד, ללא מוצא
כאבים שלא עוזבים, לא נותנים רגע מנוחה
שוב פעם אתה עושה הכל כדי לא להיפגע
כשאין לך אף אחד זה קל נורא, זה הופך כבר לבדיחה
|
אפילו באותם הבזקי בטחון עצמי, לפיהם אני לעיתים מוכר למעטים,
לא ממש זיהיתי את עצמי, אבל משהו היה בכל זאת הגיוני, שרק
טשטש, כמו העצים,
את אחרונות המחשבות אודותיה, שלא עוזבות אותי לפרקים ;
היא כמו צועדת לאורך פסגה נמוכה, לא נגמרת אך קרובה,
|
היצר לכתיבה, הטירוף שבזריחה, התמימות שבשקיעה: תחזירו לי
בבקשה את שנפשי איבדה
|
לגעת - ולא להיות מסוגל להרגיש
|
אל הארכיון האישי (34 יצירות מאורכבות)
|
|
מישהו כבר כתב
את הסלוגן הזה,
אבל החתימה שלו
הייתה מטופשת
והרסה את כל
הקטע.
אני לא הולך
לעשות את אותה
הטעות - גרניום
קטן בגינה של
דודה נחמה. |
|
