[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בן לנדאו
 
אליקו



לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
עיר וכפר כולנו עכבריי מעבדה
כולנו עייפים מסם האהבה.

אוטוביוגרפיה
תובנות חיים- מהרגע הראשון ידעתי שאת האשה של החיים שלי.
הספקות שלי לא היו לגבייך אלה לגביי להתחיל את החיים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
אז איפה הקו המוביל חזרה
עד איפה מושכים עד שהאגו נכנע

מחאה
לישון בחדר אטום וסגור בלי מנורה
לאכול חומוס או כרוב מקופסא

מצב

תחושתי
ריקודים של זריחה אנשים יפים
ישבתי בצד נדהם משני מסוקים
הצבעים צבעיי בוקר הטעם מתוק
השלכת בדרך הים די רחוק

שותה קולה בחדריי המתנה
נוסע לדרום חוזר דרך ברזיל, ירושלים וכפר של פליטים
יש עוד תקווה לחיים חדשים.

הוא מתהלך, נועץ לו מבטים נישען על קיר עשוי מתמרורים
לוקח שמאלה מאותת לימין צופר בכל הכח על לוח השעונים

ג'ננה
לאחוז ביד את הספל החם לצעוק לבפנים שאיש לא ישמע
כל כך יפה לנשום ברכות וכשאת מלטפת כשניגמר החמצן
המשכתי ללכת

זה יהי מאוחר מדיי
שנתקל זה בזה
אחוזים יד ביד עם משהו אחר.
זה יהיה מאוחר מידיי שנרגיש את ההחמצה

אהבה
הרב מתחתן ואני התחלתי שיחות.
מעבר דירה מסתמן אבל הרוחות סוערות.
הבנתי בכמה שעות מה שהיה מטושטש לי כמעט 400 ליליות.
יש פה שוויון מתחת אלפיי כיסויים

ג'ננה
מתפרץ בבוקר ולפניי השינה
יש ימים שהוא ישן ואז אני נרגע.

זה לא מבורר הקשר הזה
נשארתי בלי הסברים.
האהבה שלי כלכך חזקה
וחסרת מעצורים.

מצב
כולם עומדים בתור נוסעים לארץ ישנה
אני מביט מהחלון
ניפרד מהשקיעה

אהבה
רציתי לשים לך פרח בסלסלה,
רציתי לצלצל אליך שירד הגשם הראשון וכשהתחילה מלחמה.
רציתי לפגוש אותך באור יום ששנינו מחייכים,
שהשיחה תהיה רווחת ומלאת מילים.

ג'ננה
מגירת קסמים, קופסת פח מלאה פרחים
צלחת לבנה, מעבר חציה, פסים פסים מופרדים בהזייה.

געגוע
הרוח נושבת ואיתה המחשבה
האם אהבה היא להיות אחד
או אולי להתחבר ללבד.
שמיים אפורים מדווחים על תחילת הסערה

החיסרון כל כך גדול שהחלטתי שאני קונה שעון.
אוליי בשביל להיות מחובר יותר לזמן
אוליי לשים לב על המועדים המשתנים אני רוצה שעון יקר


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה

זה גבוה ממני עשוי מפלדה. השפה מוכרת אבל קצת מפחידה.
האנשים אנשי חורף במעילים כהים אני אוהב את הים, אוהב עוד
צבעים.




ערבה זה ליד ים
המלח, לא! לא!
לא שם ליד
הכוס!
זה משהו אחר
לגמרי!


בוליביה בשיחה
עם אחת ורק
נרמוז ששמה
מתחרז עם "בירה
דץ".


תרומה לבמה





יוצר מס' 37132. בבמה מאז 19/6/04 11:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לבן לנדאו
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה