[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 125522048 125522048  
האיש והאגדה


אל היוצרים המעריכים את בן קלינבורד
"המוזיקה זה החיים שלי..." אמר.
הגבה הימנית שלי עלתה מעלה, הבעה של - מה אמרת
עכשיו? איפה שמעת את זה? ממני?
חשבתי שרק אני חי את המוזיקה.
המוזיקה שחודרת לרגשות שלי בצורה אבסולוטית, מלווה
אותם יד ביד, כמו ילדים קטנים ההולכים יד ביד לגן
לפענח מתוך תמימותם את החיים, לגדול ולהבין, וכל
שניה כמו כל צליל אחר, לפעמים קצת צורם, לפעמים עדין
ורך...
הוא הסתכל עלי בצורה מוזרה, הוא לא הבין את משמעות
המשפט שאמר כרגע...
הוא לא מבין את משמעות המוזיקה:
שלכל רגע יש את המנגינה שלו, שלכל רגש השיר שלו,
שלכל צעד יש את הכלי שלו.
וככה הם חיי - סימפוניה...
ועכשיו אני מנגן באקוסטית.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
על כל איש סיפור, עוד אחד ממליארדי הסיפורים שקיימים בכל אחד,
והם מספרים את סיפוריהם בתאווה נמרצת, משחזרים כל פרט שולי או
לא שולי בחייהם, קוראים ללא עצירה של מחשבה ממאגרי הזכרון, לא
עוצרים אלא שופכים מידע עובדתי עם הפן הרגשי שלהם.

יומן
אני כ"כ מבין אותה, משכנע את עצמי שהכל לטובה... אני משחק אותה
אופטימי, פסימי שכמותי.
ובנימה פסימית זאת סיפרתי לה על משפט שקראתי בספר: 'כמה נדירות
השעות שהמציאות ואני נפגשנו בהן! אם כי אנחנו מצויים בשיווי
משקל. אני גונב לה את ייסוריה והיא גונבת לי את שמחתי

ייסורים
כן, יש לי סיפרי חיים, עברתי שתי תאונות דרכים, נתקעתי בפריז,
הייתי בניו יורק, ביוון, ראיתי מחבלים נהרגים, הייתי בשטחים,
שלטתי על עם אחר, לא מבחירה מחוסר ברירה... צנחתי, עשיתי בנג'י
דווקא דיי מרשים לבן 20 לא?!

הנה זונה אנונימית במדרחוב מחפשת קליינט, שיהיה קצת כסף לשלם
על עוד מנה. בדיוק עובר שם איזה שמן בשנות הארבעים המאוחרות
לחייו, אנונימי גם כן, הוא תמיד היה שמן מחוצ'קן.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אורות טול-כרם מלבנים את החשיכה
שוכב עם כולן ורק עלייך חושב
רעש כלים כבדים חותכים את השקט
ריח של דם, מבט של טורף ומן רגע טירוף
משחרר זעקה, צרחה איומה, מתענגת איתו ואותי כבר הרגה

מחאה
לקחתי את סם האינדיוידואל, לקחו אותו איתי בעצם כולם...

אהבה
החיים הם לא סרט, ילד
שוכב לך בפינה, על מיטה קרה
נע בין מחשבות חולפות
אוחז בתקווה תלושה
ילד עצוב, ילד, זאת רק אהבה

בדידות
ואם תסתכל עמוק, עמוק מידיי, תישאר מריר
תהיה נאיבי מידיי פעם, זה פחות שביר.

ייסורים
אני חי בכאב...

ייסורים
הכאב הזה חזק ממני!

ולפעמים החיים הם אינם מה שהם נראים, מסתתר מאחוריהם דבר חבוי
אולי אנחנו רק עוד משחק של שם בדוי...
בעזרת השם יזיז את החוט קצת ימינה,
בעזרת השם אולי גם אני אפול פנימה, כי בינתיים אני רק תבנית...

מחאה
אתה לוגם - זה אלכוהול זה לא מרווה
אבל אולי טיפה את הכאב זה מרפא

בדידות
חלול מתהלך ולא אכפת לך מכלום
אז מתי זה יקרה? מחכה כבר לקום...
לתחייה

מחאה
להרגיש שלקפוץ מבניין זה בכלל לא מסוכן
והמוות זה שם רודף לחיים

כעס
והזמן חולף ופוצע בך עוד פצע, ואת מתחילה להתחספס
צובעת את עצמך באהבה, ואל האופק מתחילה לטפס
לכבוש את הפיסגה, לצעוק כבשתי, ואת האתגר הבא לחפש


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה
ובים הזיכרון הזה אין גלים סוחפים, יש רק חוף רחוק, אולי זה
חוף מבטחים, ובו השמש לא שוקעת והלילה לא מאיר. ורק נקודה
מרגיזה שלך משאירה צלקות של חיוך, אך זוהי רק צלקת כי הבעה
איני מוצא בפניי.

הנה הרגעים האלה, אני ממש יכול לחוש את זה עכשיו, שיש עול,
משהו שמציק לך, מציק לך מאוד ואני לא יכול לשים אצבע מכוונת,
מאשימה מה הוא או מה זה, מין תחושה שאני מפחד מהכל ואין מה
שיוביל אותי, שיגיד לאן ללכת, איזה קול פנימי שיודע מה הוא
צריך עכשיו

ייסורים
זה מלווה אותי עכשיו בהרגשה שלי, זה מתבטא, ואני יושב במצב
סטטי, המוזיקה הזאת שולפת את האוירה מתוכי - נראה שאני יצרתי
אותה, אבל היא קיימת שם עוד מאז.
מחשבה פוקדת אותי עכשיו, מחפש את עצמי, שוב, האם מוצאים משהו
כזה?
מה בעצם המשפט הזה מחפש את עצמי?

יסורים
נכלא לתוך מחשבות של מהות וחשיבות - חושב אם עשיתי עם עצמי
חשבון נפש בכיפור, יש עוד כמה מעגלים לא סגורים...
מחר אני על האוטובוס, חזרה הביתה - הולך לטקס של שתי חברים
לשכבה שקברתי, ואז שאלת החיים חוזרת - כבר מזמן הפסקתי לחיות
אותם

התהייה על העתיד, המחשבות על העבר, ההתפלספות על החיים,
הניתוחים רבי העומק על מערכות יחסים, על תיקון האני העצמי שלי,
על המוסר ככלל והציפייה מעצמי כפרט, תפסו כל תא של מחשבה
במוחי, חוסר התמודדותי עם ההווה ומה שקיים עכשיו, כל עצם דומם
או כל אדם חי...




הדרך לכל סלט
מוצלח
מתחילה בעוד
מלפפון משובח


איציקתון שבכלל
שונא סלט


תרומה לבמה





יוצר מס' 31956. בבמה מאז 27/2/04 2:41

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לבן קלינבורד
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה