[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בן הימן עמית

אל היצירות בבמה האהובות על בן הימן עמיתאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה
בז חטף בטפרים שלו דרור, ונשא אותו למעלה, הרחק מעל
שמי גינת שנקין, ביום אחרי שבריטני ספירס התאבדה.
שמש הבוקר ליטפה את פני, הרוח הביאה משב קליל של
טראנס ממכונית חולפת, תהליך השלום הכושל שוב נדחק
לכותרת משנית; ואני הבנתי, מתחת למשקפי השמש, שהסיבה
שכולם הזדעזעו לא היתה כי היא לא תהיה שם להוציא עוד
שירים שנשמעים כולם אותו הדבר, אלא שהם פתאום קלטו
שגם בריטני ספירס היתה בן-אדם.

בן-הימן עמית, יליד 1978, נולד וחי בתל-אביב. "7
שנים בפיגור" הוא ספרו הראשון.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
וגברת ליפמנוביץ נשארת לבד

הומור
אני אטום במיטוכונדריה בסינפסה כולינרית של תיירואיד. זה נשמע
מסובך, אני יודע, זה תמיד מוביל לאותן שאלות שלוקח לך שעה
לענות עליהן, זה לא כמו להגיד 'אני בדופן של תא עצם' או 'אני
סוכר בזקיק שערה' כמו החבר'ה שלי מקורס אטומים.

סאטירה
ואני? אני כבר התרגלתי לתא שלי. התרגלתי גם לישון בישיבה,
לאכול מתי שמאכילים אותי דרך חריץ קטן. אפשר לחשוב שאני
בגולני.

אינטרוספקטיבי
היה לו בית עם גדר בצבע ירוק-נחושת-עתיקה כזה וגג רעפים וכוס
עם מברשת שיניים, שכל חודש הוא היה שוטף עם סבון ומחליף את
המברשת כי היה מצטבר שם משקע חיידקי מגעיל.

ארצישראל
הקליע ברגל? הו, לא. הוא, הוא כמו משפחה כבר. חלק ממני. כנ"ל
החתכים והשריטות. והרסיס. לא, לא זה, הזה שבחזה. הכאבים באים
בגלים, הסוד הוא לגלוש עליהם - כן...טוב... זה, זה די קשה
להסביר. נו, מתרגלים, אתה יודע.

ארצישראל
ובדמיון שלי אני רואה איך אני הופך את הקרבורטור, ומתחתיו
נמצאת הקופסה השחורה שבמקרה החליטו להתקין בפיאט פונטו 87'
הספציפית של הבן שלי

ארצישראל
פשוט קפאתי, חסר אונים, מביט בגשם של הפגזים, צורב את ההבזקים
לתוך עיני בפעם האחרונה, מביט בפגז נוחת הישר מגן עדן אל תוך
מצבור התחמושת שלנו.

פנטזיה
ופתאום הבנתי את מקום האלוהים בעולם. ב-7:20 בבוקר, במחלף
גנות. ההכרה פשוט באה עלי, הבליחה לי נגד העיניים כמו כרית
אוויר. כשהרכב רוטט בין ראשון-לשני-לשלישי-לשני-לראשון, כשאני
עדיין חצי ישן, ואין לי אפילו מספיק שכל בשביל להחליט על הילוך
ספציפי.

אהבה
... מהיום הראשון שהאדם הקדמון הביא לאשתו השעירה תפוח קרוב,
דרך הימים בהם אבירים הושיטו לנערות מטפחת, עד היום. ואני? אני
רוקח בבית המרקחת "שור טבצ'ניק" ליד תיאטרון 'הבימה', וקוראים
לי יוליוס, ואני מקריח.

ארצישראל
והרס"ר מתחיל לצחוק עם קצין המצ"ח, כאילו כדי להפיג את המתח
אבל בעצם אין שום מתח, זה בכלל לא הילד שלו שמונח שם בלי ראש,
והקצין אומר לו "אמרתי לך, שמעון, שאם לא תזמין אותי לבריכה
שלכם בטוב אני אגיע ברע".


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
"אהבה!" זעקה מכונת האדם
לשמן חלידות איברי
שתפסיק חריקת גלגלי השיניים
שאפסיק כבר לחרוק את שיני.

ארספואטיקה
לא נמאס לאונן?

ארספואטיקה
הרגשתי פירכוס? מאוחר בשבילך
אני בדרך אליך
נתפסת.

ביקורת
ואלוהים, כמו אפסנאי, מעשן ואומר:

בנמס הדונג בין נוצות כנפינו
כנשרים שזמנם תם צנחנו לים
והבנו שקרבנו מדי אל השמש
חרוכים התמזגנו לגוש של פחם

ביקורת
כשצריך לדפוק והמעמד מחייב
הדבר היחידי שדופק הוא הלב

יחסים
...וצפיתי כשחתכת בו מהמוח לביצים...

אהבה
על השער אתלה שלט:
"כלב לא נושך".

טרילוגיה
ואולי חוכמה היא,
מי יודע?

מחאה
השנאה היא הרי רגש
כל-כך פשוט
וכל-כך טוב לחזור
למוכר מילדות.

מחאה
איזה כיף להיות צעיר
כבול בעבותות למוסד משוחרר.

ארספואטיקה
ואולי
סתם אהבתי להראות איתך?
כשצדי הרגיש נראה יותר מפותח
והבחורות חשבו שזה קסום ורומנטי
(אבל כדי להרשים אותן מספיק 4 ג'אנטים)

לזייןאתמורהבמעליתלדפוקמכו
תלמפקדלנסוע200לעצוםאתהעי
נייםלעשןג'יונטכשהזיןעומד

אינטרוספקטיבי
שיכנס קצת אוויר קר, גשום
ושיצא קצת העשן.

אהבה
זה לא לב שבור
רק אגו מתכופף.

אכזבה
על הג'ל שנזל על המצח
ובקושי השאיר לי שיער
הבושם הזול שהסריח כל כך
והיה, תאמינו, יקר

תחת ההשפעה
הקפואה
אני חופשי כדג במים
מבריק, שותק ואחוז-תזזית
מתהפך
חסר משקל
מרחף

והכול כבר טוטא תחת שטיח יומיום
לכאורה נסתם הגולל
זה קהה מכדי החוצה לפרוץ
אך עתים אני בו עוד נכשל.




במקום לשאול את
השאלות תתחילו
לחיות את
התשובות

(שם,שם)


תרומה לבמה





יוצר מס' 1478. בבמה מאז 20/2/01 9:40

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לבן הימן עמית
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה