|
איש קטן ואפל יליד 1982 חובב סקס שקרים.. וטיפוסים
שונים
חי את חייו ללא מוסר.
חובב את Opeth בעיקר
ועוד כל מני להקות שנחות להן בצללים
הם מפתחי החידות והם ממצאי הפתרונות, הם המטרפים לאנשים את
המוח והם אלה המזמינים בחורות שופעות חיים לאבד את חייהן בצבא,
או בקופסאות מוות, במחנות או בזנות כאשר הן נדבקות באידס.
|
הוא כבר לא יהיה הירקן של פעם, אולי מפני שאין
לו טעם, או אולי משום שהוא לא מוכר קפה
|
הלכתי עם אחותי וראינו מלא משטרות ומשאית מלאה חיילים, עוצרים
את הים.
|
בישרתי לה ככה שעכשיו יש לי שיערות לבנות
בשנה הבאה תתחיל עונת הקמטים
ושנה אחרי זה אני אתחיל להתפורר.
|
אנחנו חיים במחשבותינו את חיינו.
נושאים אישה או גבר, מביאים ילדים, מזדקנים וכשאנחנו מתים
אנחנו חווים את הדרך לצד השני
|
אתה לשם, את תסתמי ותחזרי לעבודה" ככה מתנהגים?
|
לזה אני קורא חברים? זה כואב
|
אני מחכה כאן בחדר המסריח הזה כבר יותר
משעה בשביל איזו דקירה ארורה.
למה אני צריך את הזבל הזה, זריקות גם כן.
נו אם חייבים, אז מה לעשות.
|
אני עוד אהסס ולא אגיב למשמעויות
אבל לראות זאת אין זה אגדה אלא
לראות אותם זה כמו לגלוש באינטרנט
כשאתה מת לישון... ולא מעניין אותך לדעת בכלל
את המשמעות של מקש או גמל.
|
ביחד בשדות האורז הקרים טיילנו לנו
ונשקנו איש את אשת רעהו..
|
יום רביעי, אני הפוך' מכדרר את עצמי על הישבן ועושה ספונג'ה רק
כבר לגמור עם זה וללכת.
התחלתי לשטוף את החדר של ההורים, את החדר שלאחותי, של אחי ושלי
אחרון, בסוף.
אני מוציא את המים ומייבש ואני עייף ומסריח, בעצם גם הג'ינס
המעופש שלי רטוב בקצוות.
אני מוציא את
|
שני האנשים מתבוננים בראי, ואחד אומר שהראי משקר ושזה לא נכון
ונשאר השני שותק.
שני אנשים אשר לא הולכים לבית הכנסת כל שנה ולא מתפללים כי הם
לא מאמינים.
שני האנשים מסתכלים בראי ורואים הכול אחרת, מסודר ממש לפי האלף
בית.
שני אנשים שמרגישים לבד לפעמים כשהם מס
|
עוברים לי הימים כמו מים
מים יבשים, ריקים, את לא שם
|
החזרה מפתה, מפתה לגעת שוב, ומתפתה
מתקרבת, והפיתוי כה חזק נראה שהיא מרגישה זאת בפנים
|
הם לובשים שמלות לבנות מלוכלכות בדם
והם בוהים בי לובש שחורים מכסה גם את פניי בדם
|
אני שומע, באימא שלי
מקשיב לך, נכנס לי ללב
|
אתה אוהב שהכל עובר חלק
ומעט בעיות צצות ועוברות אותך
|
מלמדים אותו מה מותר ומה אסור
אומרים לא לגעת זה מלוכלך
זה חם, זה... זהירות זה חד
אתה עלול להיפצע, בוא ואחבוש לך
אשים לך יוד, אדאג לך
שלא תצטנן, תלבש משהו מחמם
|
גם כשאתה לא בטוח, אתה פוגע
למרות שאתה רוצה לעשות רק טוב
|
אין לי אפילו חלונות, גם לא הורים שיצעקו עלי
רק סבל
סבל מתוק שכואב גם אחרי הרבה זמן
|
מה לעזאזל אני עושה בפנים??
למה אני לא בחוץ בוחר, מקיים ועושה
|
התנשקנו והיא העבירה לי את המלח
|
התמימות שואלת ממני חלקת אדמה
חושבת שתוכל להנציח אותי במחויבות
|
בחדר השינה הוא מנמנם
בשירותים הוא מחרבן
ובטירה עם נציגי המדינה
הוא מפשל
|
כמו אבן על הקיר
זרקתי אותך כי הוצאת לי את הנשמה
|
כמה זה אחד ועוד אחד?
זה אפס ואל תתווכח!
|
ואני חושבת על כמה אנשים באו אליי היום לקבל גימלים. על כל אלה
שהגב כואב להם או הרחם או האשכים. נו באמת, ביום ראשון בבוקר
עם כאבי אשכים. זה לא בגללי זה בטוח. אני לא יוצאת מהבית בסופי
שבוע, רק ישנה, כי זה הכי בטוח מאשר שטיל ייפול על הגג בחדר,
שאפילו החלון שנ
|
נגיד שאוכלוסיות המילים הגדולות היו שוכנות על פלנטה נפרדת
משלנו.
|
כולם מרגישים בסדר, כולם אותו הדבר,
כאילו כולם בובות.
|
נכנסתי עכשיו לפאניקה שמא לא אוכל לראות מעבר חצייה
|
מסתכלות ככה מלמעלה ואומרות עלי בוז,
ומאשימות סתם את הצל שלי אומרות שזה
מגיע כי בסוף מתברר שאני בנאדם חסר אישים
|
את מתבוננת במראה ומגלה שזו לא את
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
|
סאמק! לא
מצליח לחשוב
על סלוגן
מתחכם, אין לי
רעיונות.
צרצר. |
|
