|
אריק הניח את סנטרו על שתי כפות ידיו השעונות על שולחן בית
הקפה הקטן ובהה בשעמום בזבוב ששחה בחצי כוס הפוך שלו. לא שלא
היו לו דברים יותר חשובים לעשות - הוא יכול היה לדפדף שוב בכל
הזיכרונות בטלפון או לשחק עם המצית או... לשלם חשמל...
|
|
|
פעם, שהייתי
קטן, תמיד אמרו
לי ש"תגדל
תבין"... גדלתי,
ועדיין אני לא
מבין, אבל לפחות
עכשיו אני יכול
להגיד את זה
לילדים קטנים
-אחד, שעדיין
תוהה מי זה
האלוהים הזה |
|
