|
http://stage.co.il/Authors/27768
הדף של היוצר הכי אהוב עליי...
כדאי ומומלץ להיכנס...
מדובר באומן שחייב המון המון אהבה ורק כך הוא יוכל
להצליח...
אדם שהפוטנציאל שטמון בתוכו לא מוטל בספק רק מה ה
ביטחון העצמי שלו יכול להרוג אותו או להאדיר את
שמו..
אז כנסו בקרו והביעו דעה...
אל פחד בכל מקרה הוא יאהב אתכם תמיד.
אתם הכח שלו!!!
נותן לך חיבוק
אבל הוא עדיין קר
איך את מקבלת
את היחס המנוכר
משתדל להפעיל
איזה רגש סינתטי
|
אותך לעד
תודי זה נשמע נחמד
את ואני על איזה מרפסת
משקיפים על העולם ממציאות אחרת
|
למדתי להאמין מחדש, דווקא שהעולם נהיה שקרי
ראיתי מלאך בזמן שהיה לי חול בעיניים
הפסקתי לפחד , דבר לא יעצור אותי
קצת קשה, מודה, אבל מה רע באמת בינתיים
|
בשאיפה אחרונה הסיגריה נגמרת
נשבע לא להדליק אחרת
כמה קל לאטום וכמה קל לכסות
את היום שחדל להיות
|
את אוחזת בידי ושוב מרפה
אומרת שאוהבת ובוכה
בורחת לך לעולמך ומפנה לי את הגב
|
חלומות שחלמתי בלילה
פוצעים אותי ומשאירים אותי חבול
אהבה שהיתה לי פעם
קרעה אותי והשאירה אותי כבול
אלייך... אלייך...
|
אם הדרך ארוכה
חפש את האמצע
בין שיגיונות ואינטרפרטציה
|
ניסיונות אמתיים לעצור את הזמן
להעלים, להיעלם, לצעוק על כולם
משפחה, אהבה, מלחמה פנימית
אהבה, אהובה, כמה יפית
|
מלאך לבן
את קוראת
ומחכה בחלון.
מלאן לבן
את קוראת לי
והולכת לישון - לחלום.
|
הרצון והצורך שמזרים את הדם
היופי, שבילי החיים והמסעות
שיר המגירה שלי
אשליית הקוסם שאסור לגלות
|
חשיבה מאולצת מובילה לכביש ללא מוצא
בדרך כלל או קללה שבדרך
נורמליזציה של הנורמה
פירוטכניקה של חיי
|
בוקר טוב, שבוע טוב,
איזה יופי של יום
חיבוק? נשיקה? סתם מגע?
מה יהיה היום?
|
בחלל עצום בין הרבה כוכבים
מנסה קצת לגעת רוצה קצת להרגיש
הרגשה שמימית הרגשה של פעם בחיים
הוא רואה אותך ונשאר אדיש
|
שדות ירוקים
זזים על פי הרוח
מטוס תקוע לו בשמיים
לוקח רגע לנוח
ואתה בין שניהם
|
תהיות עמוקות כדי שיהיה לאן לרדת
פריחה נחוצה בדיוק כמו השלכת
לא איבדתי את זה, אני ..
פשוט נתתי לזה ללכת
|
בעיה לרצות
בעיה לצפות
בעיה להיות שכוח, מרוח, מרוקן, משולהב
בעיה לחשוב שזה כאן ועכשיו
|
בא לי לברוח רחוק מכאן
להשאיר את הצער מאחור
בא לי לברוח - אבל אין לאן
כשרואים הכל שחור
|
היה לי יום טוב היום
עד שנהרס
היה לי יום טוב היום
ואז הפכתי למבואס
|
הראש נודד כשהגוף עומד
מתגעגע לתחושה
הכאב יורד, בבטן בועט
שרואה אותך שמחה
|
והעולם, כמו שמעולם היה
משלב את עצמי בתוכו
מבלי להבין מה היה
מה זה באמת משנה? אני פה...
|
יש לי המון מילים בראש
זה לא באמת יוצא כמו שאני רוצה
מנסה להביע את שמרגיש
בכדי להשתיק שדים בראש
|
הולך כמו הלך, נווד בן מלך,
טווה, טועה, אולי תוהה
אם מה שהיה הוא זה שיהיה
|
מטפס לפסגת ההר
מניף את דגל הניצחון
מסמן באש שהגעתי
וכבר עלות השחר
|
נהנה מהספק - בספק אם יש הנאה
כשמחשבות עוברות בקצב מהירות האור
נסיעה ארוכה לעבר אופק לא ברור
|
את הכוכב שמאיר לי את הדרך
את הדמיון שלא פיתחתי אותו
את האחת את כמו אור, את כמו החושך
את כמו הגשם באת
וכמו הגשם הלכת
|
ועכשיו שצעקתי את שמך
ועכשיו שבוכה ממולך
ועכשיו... אנ'לא יודע כלום
|
מחכה לשכחה שתכה
למודעות שתיעלם
לפשטות , בלי בגדים
לשטוף את השקט
מתנקז בחשק מעונב
יופי שנמצא רק בזיכרונות
|
רואה המון צבעים
ירוק, צהוב, ורוד ואדום
מחפש את הלבן
ומוצא רק את האפור
ופתאום ברוך הבדידות
מבחין בחיים חדשים בפתח
וחיוך אחד שבועט לו בבטן ברגל יחפה
חיוך יפה כל כך..
חיוך שחיפשתי, החיוך הוא שלך.
|
שן ילדי הקט
אומרת האם לבנה
מבטיחה שיהיה בסדר
ודמעה על לחיה
ובלי מילים
מהנהן הוא בראשו
ונרדם
|
ימים יגידו ושאר קלישאות
הזמן יעשה את שלו ועוד כמה שטויות
קנאה, צורבת, צורמת
ערימת החרא נערמת
|
יש באוויר תחושה של תפוח
יש בי רצון לשבת ולנוח
יש מחשבות ויש דמיונות
יש באוויר... חלומות
|
א סתם נזכרת שגם לפני חייכת
לא סתם שמעת קריינית ברדיו מדברת
לא סתם סוף סוף על עצמך חשבת
רוץ ילד, יש עוד מקום ברכבת
|
ני אריה, ציניקן
סנוב ומתנשא
כזה שלא קיים בו רגש כזה
רוצים שינוי? אתם צריכים שיקוי
|
להפליג בלי להרגיש,
בלי לתת לפצע להגליד
בלי היופי שהחליש
להפליג
|
אין כאן שום רשת
ואין שום מלכודות
יש רצון עז לגשת דרך משקפת
לגעת, לדעת.. לא עוד
|
מודעה סקסית בעיתון
למכירה בזול כישרון
יד ראשונה מצב טוב
מחבר עצוב
|
רץ במעגלי המחשבות
רצונות שהגיעו משום מקום
מול אותן התחושות
שהביאו אותי לפה
|
שיר חדש שנכתב בסתר
ים כחול שמראה אותך ואותי
בונה מחדש את הבית השלישי
לוחש לעצמי... הרגע הוא הרגע, ידידי
|
וכמו פינוקיו
מרגיש בודד בלי בלה
אני עוד אצליח
|
רחובות ריקים
מלאי אדם
מבטים סתומים
תוכן מעומלן
|
איך את מסוגלת
להמשיך ככה בחיים שלך
איך את גורמת לי
לאהוב - לשנוא אותך
|
אני לא בורח, אני מתקדם
מכוון מטרה , מכוון למה שבאמת חשוב
מסתכל אחורה, כדי להיות יותר שלם
מסתכל קדימה. ..
מסתכל...
|
המבט עצוב
השכל בורח לו שוב ושוב
הרגש בועט ומכה את עצמו
מחכה לרגע שיתירו לו לשוב
|
רץ למרחקים ארוכים בכדי להביא לך איזה פרח
רץ מבלי לדעת היכן למה ומה ההכרח
|
מתוסבך
זה מה שאתה
מנסה להבין את העולם
|
שיר שמתנגן ברקע
מזכיר רגש שבי
מקיף עצמי בהזיות
לרצות את המרצה שבי
|
מתנתק, חוט המחשבה מתחבר, מחייך
נטול,
תקווה, אהבה , שנאה, קפאין...
נטול
|
זה נמצא פה
אני מרגיש את זה
את הטעם שלו
את הדרך שזה עושה
|
בסרט נע
בתוך מפעל של מוצרים פגומים
רצים בתוך מרדף מחורבן
ברגע
במחי הדמעה
המזבח מוכן
מחפשים ת'קורבן
|
הדרך לשומקום נראית פחות קסומה
גם לוונדי התווספו כמה קמטים
אבל תמיד יפה, כל כך יפה
סימני הדרך בה ניכרים
|
מתפלל לקרן אור אחת קטנה
משהו שייתן לי תקווה בלב
הדרך לא נגמרת הדרך ארוכה
לא מרגיש שמצליח להתקרב
לרגעים של חום
דברים שהיו לי פעם
זמנים של שיער אדום
זמנים של אהבה עם טעם
|
רעשי רקע
ציור לא מובן
דפיקה חזקה בדלת
תזכורת לכך שזה עוד כאן
|
חלמתי על בית ובעצם חלמתי אותך
לקחתי את מקל הנדודים שוב
הפעם המטרה ברורה והדרך ידועה
רץ מבלי להימנע , מרגיש שוב מבורך
|
נשאר במקום, רק הגעתי
דרך ארוכה לקחתי
את מקל הנדודים בצד שמתי
את החולצה סידרתי
בדלת שוב נקשתי
חזרתי...
|
מנסה לגעת
מבלי לפגוע
בך ובי
מנסה לדעת
מבלי לגרוע
מהאהבה שלי
|
מנסה לגעת
מבלי לפגוע
בך ובי
מנסה לדעת
|
בועטים בו והוא ממשיך
להתגלגל לעבר המכה הבאה
מוותר על עצמו
שוכב מול הזריחה.
מודע לפוטנציאל מאמין במזל
מחכה שיסתובב הגלגל
נע בעקבות כוכב דמיוני
התחושה אמיתית.
|
נוגע בגוף שהוא לא שלך
מנשק אותו בתאווה מהולה בגועל
מערכת יחסים שנגמרה כך
בלי שאלות, בלי תשובות ובלי לדעת למה בכלל
|
בדרכינו אנו
בונים את חיינו
ביחד ולחוד
מגע של איחוד
חופשיים באושרנו
מושיטים את ידינו
לשמיים שלי ושלך...
|
לא אביב, לא פריחה, שום שחר של יום חדש
קמצוץ של פשטות ביער המורכבות
שניצל פשוט, מלח פלפל, אין צורך בתבלינים נוספים
|
ואת עומדת מולי ומחייכת
ואת עומדת מולי ושותקת
שתיקה חזקה, את חזקה ממני
שתיקה כהודאה?
|
תנו לנשום, מתוך האמת ולא מתוך כתפיים
תנו לצעוק, מתוך השקט ולא מתוך הבינתיים
תנו לצחוק , מתוך הרגש ולא מתוך ההכרח
תנו לבחור, כבר לא רוצים להיבחר כל כך
|
תתקרבי אליי,
תגעי בליבי שזועק
תקראי בשמי
תדעי שאת שיניי חורק
כשרוצה לך לומר
מה שאני לא יכול לומר
כלומר....
אני...
|
והנה את - מתעטפת לך לבן
ואני - מתרגש כמו ילד קטן
|
|
|
"...ואז החיילים
אונסים את הבנות
של הליצנים"
-סיכום "סיפורו
של ליצן", בלט
מאת פרוקופייב.
בחיי שזה מה
שקורה בבלט.
-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב. |
|
